רשלנות רפואית סרטן ריאות
סרטן הריאות הינו אחד מסוגי הסרטן השכיחים והקטלניים ביותר בישראל ובעולם. אבחון מוקדם של המחלה עשוי להציל חיים ולשפר משמעותית את סיכויי ההחלמה וההישרדות של המטופל. במקרים רבים, איחור באבחון סרטן ריאה או טיפול לקוי מהווים בסיס לתביעות רשלנות רפואית. משרדנו מתמחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית בתחום זה, תוך הבנה מעמיקה של ההיבטים הרפואיים והמשפטיים הכרוכים בכך.
אבחון סרטן ריאות – רקע רפואי
סרטן הריאות מסווג לשני סוגים עיקריים המהווים כ-90% מכלל המקרים:
- סרטן ריאה מסוג תאים קטנים (SCLC – Small Cell Lung Cancer) – סוג אגרסיבי המתפשט במהירות ומאופיין בתגובה ראשונית טובה לכימותרפיה, אך עם שיעורי הישנות גבוהים.
- סרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים (NSCLC – Non-Small Cell Lung Cancer) – הכולל שלושה תתי-סוגים עיקריים:
- קרצינומה מסוג אדנוקרצינומה
- קרצינומה מסוג תאי קשקש
- קרצינומה מסוג תאים גדולים
זיהוי מדויק של סוג הגידול הינו קריטי לקביעת מסלול הטיפול המתאים ומשפיע ישירות על פרוגנוזת המחלה. הסיווג הפתולוגי והמולקולרי המדויק מהווה כיום בסיס להתאמת טיפולים ממוקדים ואימונותרפיה מותאמת אישית.

איחור באבחון סרטן ריאה - המשמעות הרפואית והמשפטית
אבחון מוקדם של סרטן ריאה הינו קריטי לטיפול יעיל ולשיפור הפרוגנוזה. סרטן ריאה המאובחן בשלב מוקדם (שלב (I) מאופיין בשיעורי הישרדות של 70-90% לחמש שנים, לעומת פחות מ-15% בשלב מתקדם (שלב (IV).
הקשר הסיבתי ואובדן סיכויי החלמה
במקרים של איחור באבחון, אחת הסוגיות המשפטיות המרכזיות היא הוכחת הקשר הסיבתי בין האיחור באבחון לבין הנזק שנגרם למטופל. בהקשר זה, הפסיקה הישראלית הכירה בדוקטרינת "אובדן סיכויי החלמה" כבסיס לפיצוי.
פסיקה מנחה: בע"א 231/84 קופת חולים של ההסתדרות הכללית נ' פאתח (הלכת פאתח), נקבע כי גם אובדן סיכויי החלמה מהווה נזק בר-פיצוי, גם אם לא ניתן להוכיח בוודאות שהטיפול הנכון היה מביא להחלמה מלאה.

גורמי סיכון מרכזיים
עישון – הגורם המשמעותי ביותר (אחראי לכ-85% ממקרי סרטן הריאה)
- חשיפה לאסבסט
- חשיפה לגז רדון
- זיהום אוויר
- היסטוריה משפחתית
- חשיפה לקרינה
- מחלות ריאה כרוניות

חובת גילוי והסכמה מדעת
חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, מחייב את הרופא לספק למטופל מידע מלא בדבר:
- האבחנה והפרוגנוזה
- אפשרויות הטיפול הקיימות
- הסיכונים והסיכויים בכל אחת מהאפשרויות הטיפוליות
רשלנות עשויה להתבטא ב:
- אי-מסירת מידע מלא למטופל על משמעות הממצאים
- אי-הסבר על חשיבות המעקב או הבדיקות הנוספות
- אי-הסבר על חלופות טיפוליות שונות ויתרונותיהן היחסיים

רשלנות רפואית בשלב זה עשויה לכלול:
- אי-התייחסות מספקת לתסמינים אצל מטופלים בקבוצות סיכון
- התעלמות מתסמינים מתמשכים או חוזרים
- אי-ביצוע אנמנזה מלאה ובירור גורמי סיכון
- אי-הפניה לבדיקות הדמיה בסיסיות
- טעות באבחנה והתייחסות לתסמינים כנובעים ממחלה אחרת ללא שלילת סרטן ריאה
נקודות כשל באבחון – היבטים רפואיים ומשפטיים
היבט משפטי: על פי פסיקת בית המשפט העליון חובת הזהירות של רופא כוללת מחויבות לשקול אבחנות מבדלות של מחלות מסכנות חיים, במיוחד כאשר קיימים גורמי סיכון ידועים.
שלב ראשון: זיהוי תסמינים וחשד קליני
התסמינים הנפוצים של סרטן ריאות כוללים:
- שיעול כרוני או שינוי באופי השיעול
- קוצר נשימה
- כאבים בחזה
- צפצופים
- חולשה כללית וירידה במשקל
- דימום בשיעול (המופטיזיס)
- דלקות ריאה חוזרות או שאינן מגיבות לטיפול אנטיביוטי
- כאבי עצמות
- הזעות לילה
- תסמונות פרנאופלסטיות (סימנים מערכתיים נלווים לגידול)
שלב שני: בדיקות הדמיה והערכה ראשונית
- צילום חזה (רנטגן) – בדיקה ראשונית שעשויה להציג ממצאים חשודים
- סריקת CT – בדיקה מדויקת יותר המאפשרת זיהוי נגעים קטנים
- PET/CT – לאבחון, הערכת שלב המחלה וזיהוי גרורות
רשלנות רפואית בשלב זה עשויה לכלול:
- פענוח שגוי של בדיקות הדמיה
- אי-זיהוי ממצאים חשודים בבדיקות
- אי-ביצוע מעקב אחר ממצאים לא חד-משמעיים
- עיכוב בהפניה לבדיקות המשך
- אי-השוואה לבדיקות הדמיה קודמות
היבט משפטי: בפסיקת בתי המשפט נקבע, כי אי-זיהוי ממצאים בבדיקות הדמיה או פרשנות שגויה שלהם עשויים להוות רשלנות רפואית, במיוחד כאשר היו סימנים מחשידים שהיו אמורים לעורר חשד סביר.
שלב שלישי: אבחון פתולוגי ומולקולרי
- ברונכוסקופיה – בדיקה פולשנית המאפשרת לקיחת דגימה מהגידול
- ביופסיה בהנחיית CT – דיגום הגידול באמצעות מחט מיוחדת
- מדיאסטינוסקופיה – הערכת בלוטות לימפה בחזה
- בדיקות דם ומרקרים מולקולריים – לצורך סיווג הגידול והתאמת טיפול
רשלנות רפואית בשלב זה עשויה לכלול:
- ביצוע לקוי של הפרוצדורה הפולשנית
- אי-לקיחת דגימה מספקת או מהאזור הנכון
- טעויות בבדיקה הפתולוגית או המולקולרית
- אי-ביצוע בדיקות מולקולריות נדרשות להתאמת טיפול מותאם אישית
- סיבוכים בלתי מוסברים מההליך הפולשני
מעבר לאבחון רשלנות רפואית עשויה להתרחש גם בשלבי הטיפול השונים:
-
רשלנות רפואית בניתוח
ניתוח הינו הטיפול המועדף בסרטן ריאה בשלבים מוקדמים. הניתוחים כוללים:
- כריתת אונה (לובקטומיה)
- כריתת ריאה (פנאומונקטומיה)
- ניתוחים בפולשנות מזערית (VATS או רובוטים)
רשלנות בהליך הניתוחי עשויה לכלול:
- טכניקה ניתוחית לקויה
- פגיעה באיברים סמוכים
- אי-זיהוי וטיפול בסיבוכים בזמן
- החלטה שגויה על היקף הכריתה
- אי-שליחת הרקמה שנכרתה לבדיקה פתולוגית מלאה
טיפול כימותרפי וקרינתי
- כימותרפיה – טיפול תרופתי סיסטמי
- הקרנות – טיפול ממוקד לגידולים ראשוניים או גרורתיים
טיפולים משולבים – שילוב של מספר שיטות טיפול
רשלנות בטיפולים אלו עשויה לכלול:
- מינון שגוי של תרופות כימותרפיות
- אי-ניטור תופעות לוואי ואי-טיפול בהן
- טעויות בתכנון טיפול הקרינה
- אי-התאמה בין תכנון הטיפול לביצועו בפועל
- אי-התייחסות לאינטראקציות בין תרופות
טיפולים ביולוגיים וממוקדים
בעשור האחרון חלה פריצת דרך משמעותית בטיפול בסרטן ריאה באמצעות:
- טיפולים ממוקדי מוטציה (כגון EGFR, ALK, ROS1)
- אימונותרפיה (נוגדנים מסוג Anti-PD-1/PD-L1)
- טיפולים משולבים
רשלנות בתחום זה עשויה לכלול:
- אי-ביצוע בדיקות מולקולריות המאפשרות התאמת טיפול
- אי-זיהוי מטופלים מתאימים לטיפולים חדשניים
- אי-הצעת טיפולים מתקדמים הכלולים בסל הבריאות
- אי-ניטור תופעות לוואי אוטואימוניות של האימונותר
רשלנות רפואית באבחון ובטיפול בסרטן ריאות, מהווה תחום מורכב הדורש הבנה מעמיקה הן של ההיבטים הרפואיים והן של ההיבטים המשפטיים. הצלחה בתביעות אלו מחייבת:
ייצוג משפטי מקצועי ומנוסה בתחום הרשלנות הרפואית, תוך שיתוף פעולה עם מומחים רפואיים מהשורה הראשונה, מגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה בתביעות רשלנות באבחון ובטיפול בסרטן הריאות ומאפשר למטופלים ולמשפחותיהם לקבל את הפיצוי המגיע להם בגין הנזקים שנגרמו להם עקב האבחון המאוחר או הטיפול הרשלני.