רשלנות רפואית באבחון מומים
משרדנו התמחה לאורך 20 שנה בייצוג משפחות שנפגעו מרשלנות רפואית באבחון מומים גנטיים. אנו מבינים את המורכבות הייחודית של תיקים אלה, המשלבים היבטים רפואיים, משפטיים ואתיים. במאמר זה נסקור את הבדיקות הגנטיות המקובלות במהלך ההיריון, נבחן מקרים של רשלנות באבחון מומים גנטיים, ונסביר כיצד ניתן לפעול במקרה של רשלנות רפואית.
רשלנות רפואית באבחון מומים גנטיים בהריון
רשלנות רפואית באבחון מומים עשויה להתרחש בצורות שונות. לעתים זוהי רשלנות בייעוץ גנטי, כמו למשל אי הפנייה לייעוץ גנטי, אי ביצוע בדיקות נדרשות או פענוח לא נכון של בדיקות.
אך לא כל מום מולד הוא תוצאה של בעיה גנטית, ויתכנו גם מקרים אחרים של רשלנות רפואית הריון ולידה המביאים בסופו של דבר למומים מולדים, ואף מקרים של תביעות הולדה בעוולה.
כתוצאה ממקרים אלו של רשלנות רפואית, עשויים להיוולד תינוקות הסובלים מבעיות רפואיות חמורות, לכל ימי חייהם. ואלו הן עילות להגשת תביעות רשלנות רפואית עם סכומי פיצויים גבוהים על מנת לפצות על הכאב, הסבל וההוצאות הרבות הנגרמות כתוצאה מאותן מגבלת ובעיות רפואיות.
אם ישנו חשש כי נפגעתם מרשלנות רפואית, פנו לייעוץ באמצעות עורך דין רשלנות בהיריון.
חשיבות האבחון הגנטי המדויק במהלך ההיריון
הריון הוא תקופה מלאת ציפייה והתרגשות עבור כל משפחה. אחד ההיבטים החשובים ביותר במעקב ההיריון הוא היכולת לאבחן מומים גנטיים ומולדים בשלבים מוקדמים. הרפואה המודרנית מציעה מגוון בדיקות מתקדמות המאפשרות לזהות מומים ובעיות גנטיות במהלך ההיריון ובטרם הלידה ולספק למשפחות מידע חיוני לקבלת החלטות מושכלות.
כאשר מערכת הרפואה ובכלל זה הצוותים הרפואיים נכשלים או מתרשלים בביצוע, פענוח או מסירת מידע הנוגעים לבדיקות גנטיות, עלולה להתרחש רשלנות רפואית חמורה, שעשויה להוביל להולדת ילד עם מום גנטי שלא אובחן, למרות שניתן היה לזהותו בבדיקות מקובלות בעלי פוטנציאל זיהוי מומים יעיל. התוצאה היא פגיעה משמעותית בילוד ובמשפחה, הן מבחינה רגשית והן מבחינה כלכלית וזאת בשל הצורך בטיפול וליווי ארוכי טווח של הילוד.
סוגי הבדיקות הגנטיות המקובלות
מערכת הבריאות בישראל מציעה מגוון בדיקות לאבחון מומים גנטיים במהלך ההיריון, חלקן נכללות בסל הבריאות וחלקן במימון פרטי. חשוב להכיר את הבדיקות השונות ואת יכולותיהן האבחנתיות:
- בדיקות סקר גנטיות טרום הריון – מיועדות לזיהוי נשאות של מחלות גנטיות במשפחה, כגון טיי-זקס, סיסטיק פיברוזיס, תסמונת ה -X השביר ועוד. בדיקות אלה מבוצעות טרם ההיריון או בתחילתו ומאפשרות להעריך את הסיכון להעברת מחלות גנטיות לעובר.
- סקר שליש ראשון (סקר עורפית) – בדיקה המשלבת בדיקת אולטרסאונד למדידת השקיפות העורפית של העובר עם בדיקות דם של האם. הבדיקה מעריכה את הסיכון לתסמונות כרומוזומליות כמו תסמונת דאון (טריזומיה 21), תסמונת אדוארדס (טריזומיה 18) ותסמונת פטאו (טריזומיה 13).
- בדיקות דם לא פולשניות (NIPT) – בדיקות כדוגמת Harmony Test או NIFTY, המאפשרות לזהות הפרעות כרומוזומליות באמצעות בדיקת דם של האם. בדיקות אלה מזהות DNA עוברי בדם האם ומאפשרות אבחון מדויק יחסית של הפרעות כרומוזומליות נפוצות.
המשך סקירה של הבדיקות השונות
- בדיקת סיסי שליה (CVS) – בדיקה פולשנית המבוצעת בין השבועות 11-14 להריון, במסגרתה נלקחת דגימת רקמה מהשליה. הבדיקה מאפשרת אבחון של מגוון רחב של הפרעות גנטיות וכרומוזומליות.
- בדיקת מי שפיר – בדיקה פולשנית המבוצעת בדרך כלל בין השבועות 16-20 להריון, במסגרתה נשאבת כמות קטנה של מי שפיר המכילים תאים עובריים. בדיקה זו מאפשרת אבחון מדויק של מומים גנטיים וכרומוזומליים.
- סקירת מערכות – בדיקת אולטרסאונד מקיפה המבוצעת פעמיים במהלך ההיריון (מוקדמת ומאוחרת) ומיועדת לאתר מומים אנטומיים בעובר.
- אקוקרדיוגרפיה עוברית – בדיקת אולטרסאונד ייעודית של לב העובר, המיועדת לאתר מומים בלב.
מהם הסטנדרטים רפואיים המקובלים לביצוע והפניה לבדיקות גנטיות?
משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית בישראל קבעו הנחיות ברורות באשר לביצוע בדיקות גנטיות במהלך ההיריון. סטנדרטים אלה מגדירים מתי יש להפנות נשים הרות לבדיקות השונות, בהתאם לגורמי סיכון:
- גיל האם – נשים מעל גיל 35 נחשבות בסיכון מוגבר למומים כרומוזומליים כמו תסמונת דאון, ולכן מופנות לבדיקות נוספות.
- היסטוריה משפחתית – נוכחות של מחלות גנטיות או מומים מולדים במשפחה מחייבת ביצוע בדיקות ספציפיות.
- ממצאים חריגים בבדיקות סקר – כאשר בדיקות הסקר מצביעות על סיכון מוגבר, יש להפנות את האישה לבדיקות המשך מתאימות.
- בדיקות אולטרסאונד – ממצאים חריגים בסקירות אולטרסאונד מחייבים בירור מעמיק, לרבות בדיקות גנטיות ייעודיות.
חשוב להדגיש, כי הסטנדרט הרפואי מחייב את הרופאים המטפלים העוסקים בתחום המיילדות והגניקולוגיה, האולטרסאונד המיילדותי והגנטיקה, לא רק לבצע את הבדיקות, אלא גם להסביר את משמעותן, לפענח אותן בצורה מדויקת וסבירה ולהפנות את ההורים לייעוץ גנטי במקרה הצורך. כמו כן, קיימת חובה לתעד את ההסברים שניתנו למטופלת ואת החלטותיה.
רשלנות רפואית באבחון מומים גנטיים: זיהוי והגדרה
מקרים המהווים רשלנות באבחון גנטי
רשלנות רפואית באבחון מומים גנטיים יכולה להתבטא במספר דרכים. להלן המקרים השכיחים המהווים רשלנות בתחום זה:
- אי הפניה לבדיקות גנטיות מתאימות – כאשר הרופא המטפל נמנע מהפניית האישה ההרה לבדיקות גנטיות למרות קיומם של גורמי סיכון המחייבים זאת. לדוגמה, אי הפניה לבדיקת מי שפיר לאישה מעל גיל 35, או אי הפניה לבדיקות ספציפיות כאשר קיימת היסטוריה משפחתית של מחלות גנטיות.
- פענוח שגוי של תוצאות הבדיקות – כאשר הצוות הרפואי מפרש באופן שגוי את תוצאות הבדיקות הגנטיות. למשל, זיהוי שגוי של כרומוזומים בבדיקת מי שפיר, או פרשנות מוטעית של ממצאי בדיקת שקיפות עורפית.
- כשל במסירת מידע למטופלת – מקרים בהם תוצאות חריגות של בדיקות לא נמסרו לאישה ההרה, או נמסרו באופן חלקי ומטעה, מבלי להבהיר את משמעותן המלאה, השלכות ממצאים אלה ואת האפשרויות העומדות בפניה ובכלל זה ביצוע בדיקות גנטיות נרחבות כגון אקסום, פניה לוועדה להפסקת הריון והסיבה הרפואית לפיה ועדה רפואית תוכל לאשר את הפסקת הריון.
- אי מתן ייעוץ גנטי מתאים – כאשר ממצאים חריגים מחייבים הפניה לייעוץ גנטי, אולם, הדבר לא נעשה. הייעוץ הגנטי חיוני להבנת משמעות הממצאים והאפשרויות הטיפוליות.
- טעויות ורשלנות בביצוע הבדיקות עצמן – לעיתים הרשלנות מתרחשת בשלב ביצוע הבדיקה, למשל זיהום של דגימות, החלפת דגימות, או שימוש בטכניקה לא מתאימה או נכונה.
- אי זיהוי ממצאים חריגים באולטרסאונד – כאשר רופא אולטרסאונד נכשל בזיהוי סימנים למומים הנראים בבדיקה, או מפרש אותם בצורה שגויה ולא לקוח בחשבון אבחנות אפשריות ומתבקשות בנסיבות המקרה.
דוגמאות למקרים אמיתיים (ללא פרטים מזהים)
נסקור מספר דוגמאות מהפרקטיקה של משרדנו, המדגימות את המורכבות של תיקי רשלנות באבחון גנטי:
- מקרה I – בבדיקת סקר שליש ראשון התקבלו תוצאות המצביעות על סיכון מוגבר לתסמונת דאון. למרות זאת, הרופא המטפל לא הסביר לאישה ההרה את משמעות התוצאות ולא הפנה אותה לבדיקות המשך. כתוצאה מכך, נולד ילד עם תסמונת דאון, מבלי שניתנה להורים האפשרות לקבל החלטה מושכלת בנושא.
- מקרה II – במהלך סקירת מערכות מאוחרת זוהה ממצא חריג בלב העובר, אך הרופא המבצע פירש אותו כממצא תקין ולא הפנה לאקוקרדיוגרפיה עוברית. לאחר הלידה התגלה, כי לתינוק מום לב מורכב שניתן היה לאבחן בבדיקה מתאימה טרם הלידה.
- מקרה III – זוג הורים עם היסטוריה משפחתית של מחלה גנטית נדירה, עבר בדיקות סקר לפני ההיריון. הבדיקות הצביעו על כך ששניהם נשאים של המחלה, אולם המעבדה הגנטית טעתה בפענוח התוצאות ודיווחה כי אין כל סיכון בעניינם. כתוצאה מכך, נולד ילד החולה במחלה גנטית קשה.
ההבדל בין תוצאה רפואית לא רצויה לבין רשלנות רפואית
לא כל מקרה של לידת ילד עם מום גנטי מהווה רשלנות רפואית. על אף התקדמות הרפואה בעולם ובישראל בפרט, הרפואה אינה מסוגלת לאבחן 100% מהמומים הגנטיים והמולדים. ישנם מומים שאינם ניתנים לאיתור בבדיקות המקובלות, וישנן מגבלות טכנולוגיות ורפואיות לאבחון ויש מקרים שאבחון הגם שהינו שגוי אינו בהכרח רשלני.
רשלנות רפואית מתקיימת רק כאשר הצוות הרפואי סטה מסטנדרט הטיפול המקובל והסביר. כלומר, כאשר רופא סביר באותן נסיבות היה פועל אחרת: מפנה לבדיקה נוספת, מפענח נכון את התוצאות, או מיידע את המטופלת באופן מלא ומדויק.
לשם הוכחת רשלנות רפואית באבחון מומים גנטיים, יש צורך להוכיח:
- קיומה של חובת זהירות (הקיימת תמיד ביחסי רופא-מטופל)
- .הפרת חובת הזהירות (סטייה מהסטנדרט הרפואי המקובל).
- קיומו של נזק
- .קשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק
לשם הוכחת יסודות התביעה, קרי, שאכן סטו מסטנדרט הטיפול המקובל לרבות השאלה האם ניתן להוכיח קשר סיבתי בין הפרת הסטנדרט הטיפולי המקובל ובין הנזק נדרשת חוות דעת רפואית של מומחה רפואי בתחום הרפואה הרלבנטי למחלוקת הרפואית.
ההיבט המשפטי: תביעות "הולדה בעוולה" וחובת הגילוי
סקירת הפסיקה בישראל בנושא "הולדה בעוולה"
תביעות בגין רשלנות באבחון מומים גנטיים משתייכות לקטגוריה המשפטית של "הולדה בעוולה" (wrongful birth) או "חיים בעוולה" (wrongful life). הפסיקה בישראל עברה התפתחות משמעותית בנושא זה לאורך השנים. ההלכה המנחה בתחום זה הינה הלכת "זייצוב", בו הכיר בית המשפט העליון בזכותם של הורים לתבוע בגין "חיים בעוולה" אשר זיכתה בפיצוי את היילוד שנולד עם מום שלא התגלה טרם לידתו עקב רשלנות רפואית שבוצעה במהלך ההיריון של אמו.
בהלכת "המר" מאוחר יותר, ביטל בית המשפט העליון את הלכת זייצוב הקודמת ונקבע, כי תביעה בגין מומים במהלך הריון תסווג כתביעה מסוג "הולדה בעוולה" ובתי המשפט ידונו בתביעות אלה, כאילו הוגשה על ידי ההורים. בהקשר זה חשוב לציין, כי הלכת המר קבעה יסוד חשוב בתביעות רשלנות רפואית בעוסקות באבחון מומים במהלך ההיריון, כאשר תקופת ההתיישנות אינה מסורה ליילוד אלא להורים ומשכך עומדות שבע שנים בלבד מרגע הלידה לחישוב תקופת ההתיישנות. ראוי לציין, כי בתביעות שהעילה מסורה ליילוד, כגון רשלנות שארעה במהלך הלידה, ניתן יהיה להכיר בעילה, כעילה של היילוד ואז תקופת ההתיישנות תחול עד הגיעו של הקטין לגיל 25 שנים.
חובת הגילוי והסכמה מדעת בהקשר של בדיקות גנטיות
אחד ההיבטים המרכזיים בתביעות רשלנות באבחון גנטי הוא חובת הגילוי והדרישה להסכמה מדעת. על הצוות הרפואי חלה חובה חוקית ואתית לספק למטופלת מידע מלא ומדויק בנוגע לבדיקות הגנטיות: היקף הבדיקות – על הרופא להסביר אילו בדיקות קיימות, אילו מומים ניתן לאבחן באמצעותן, ומה המגבלות של כל בדיקה.
סיכונים וסיכויים – יש להסביר את הסיכונים הכרוכים בבדיקות פולשניות (כגון מי שפיר או סיסי שליה) ואת הסיכוי לאבחן את המומים השונים. משמעות התוצאות – לאחר קבלת תוצאות הבדיקות, יש חובה להסביר את משמעותן בצורה ברורה ומובנת, ולהציג את האפשרויות העומדות בפני האישה ההרה.
תיעוד ההסכמה – על הצוות הרפואי לתעד את המידע שנמסר ברשומות הרפואיות וכן ואת הסכמת המטופלת. ראוי לציין, כי אי תיעוד מידע על ידי רופאים, כמוהו, על פי הוראות הפסיקה, כלא נמסר כלל. הפרת חובת הגילוי עשויה להוות בסיס לתביעת רשלנות רפואית, גם אם הבדיקות עצמן בוצעו באופן תקין מבחינה טכנית.
הערכת נזק ופיצויים במקרי רשלנות באבחון גנטי
ראשי הנזק בתביעות "הולדה בעוולה"
תביעות בגין רשלנות באבחון מומים גנטיים כוללות מספר ראשי נזק ייחודיים:
- עלויות טיפול, שיקום וסיעוד – לרבות טיפולים רפואיים, תרופות, ציוד רפואי, טיפולים פרא-רפואיים (פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת), התאמות דיור וניידות, עלויות סיעוד ואפוטרופסות.
- אובדן כושר השתכרות והפסדים פנסיוניים – הן של היילוד והן של הוריו בשל הטיפול בו. ראוי להדגיש כי ראש נזק זה לאובדן שכרם בשל טיפול חופף לטענתם לפיצוי בגין עזרה וטיפול בילד.
- עגמת נפש וכאב וסבל – פיצוי בגין הסבל הנפשי הכרוך בגידול ילד עם צרכים מיוחדים. הוצאות עתידיות – פיצוי בגין ההוצאות הצפויות לאורך חיי הילד, לרבות תקופת הבגרות פגיעה באוטונומיה – פיצוי בגין שלילת זכותם של ההורים לקבל החלטה מושכלת בנוגע להמשך ההיריון.
- הוצאות עתידיות – פיצוי בגין ההוצאות הצפויות לאורך חיי הילד, לרבות תקופת הבגרות
- פגיעה באוטונומיה – פיצוי בגין שלילת זכותם של ההורים לקבל החלטה מושכלת בנוגע להמשך ההיריון.
חישוב הפיצויים וקביעת היקף הנזק
חישוב הפיצויים במקרים של רשלנות באבחון גנטי הוא מורכב ומחייב התייחסות לגורמים רבים:
- תוחלת חיים – הערכה רפואית של תוחלת החיים הצפויה של הילד, המשפיעה על משך תקופת הפיצוי.
- צרכים טיפוליים – הערכה מקצועית של הצרכים הטיפוליים והסיעודיים, הן בטווח המיידי והן לטווח הארוך.
- היוון – חישוב הערך הנוכחי של ההוצאות העתידיות, בהתחשב בריבית ובמדד.
- ניכויים – התחשבות בקצבאות וזכויות מהמוסד לביטוח לאומי ומגורמים אחרים.
במשרדנו, אנו עובדים עם צוות מומחים מקצועי הכולל רופאים, אקטוארים ומומחי שיקום, המסייעים בהערכה מדויקת של הנזק והכנת תחשיב פיצויים מפורט ומבוסס.
כיצד לפעול במקרה של חשד לרשלנות באבחון גנטי
צעדים ראשונים ושימת לב רבה לתקופת ההתיישנות!!
אם אתם חושדים כי התרחשה רשלנות רפואית באבחון מום גנטי בילדכם, חשוב לפעול בהקדם:
- איסוף מסמכים רפואיים – הצעד הראשון הוא השגת כל התיעוד הרפואי הרלוונטי: תיק מעקב הריון, תוצאות בדיקות גנטיות, סיכומי ייעוץ גנטי, תיעוד סקירות אולטרסאונד, סרטונים ותמונות ותיק לידה מלא.
- התייעצות עם עורך דין מומחה – פנו להתייעצות עם עורך דין המתמחה בתיקי רשלנות רפואית בלבד, בעל ניסיון ספציפי בתחום האבחון הגנטי. במשרדנו, אנו מעניקים ייעוץ ראשוני ללא התחייבות.
- שמירה על מסגרת ההתיישנות – תביעות רשלנות רפואית כפופות לחוק ההתיישנות, הקובע תקופת התיישנות של 7 שנים ממועד גילוי הנזק, במקרים אלה על פי רוב, מדובר במועד הלידה. יש חריגים לכלל זה, במיוחד כאשר מדובר בקטינים, אך עדיין מומלץ לפעול בהקדם האפשרי.
תהליך ניהול תביעת רשלנות באבחון גנטי
תהליך ניהול תיק רשלנות באבחון גנטי כולל מספר שלבים:
- בחינה ראשונית – עורך הדין יבחן את המסמכים הרפואיים ויעריך האם קיים בסיס לתביעת רשלנות רפואית.
- קבלת חוות דעת רפואית – במידה וקיים בסיס לתביעה, עורך הדין יפנה למומחים רפואיים לקבלת חוות דעת רפואית בתחומי הרפואה הרלבנטיים לשם ביסוס הרשלנות והקשר הסיבתי לנזק ולאחר יבחן את הנזק באמצעות מומחים רפואיים רלבנטיים לתחומי רפואה אלה.
- הכנת כתב תביעה – ניסוח כתב תביעה מפורט הכולל את העובדות, עילות התביעה, הנזק והסעד המבוקש.
- ניהול ההליך המשפטי – ניהול ההליך המשפטי, לרבות גילוי מסמכים, חקירת עדים ומומחים והופעה בדיונים.
- משא ומתן לפשרה – במקרים רבים ולנוכח מחלוקות בסוגיות רפואיות מורכבות, תיקי רשלנות רפואית מסתיימים בפשרה לאחר הערכה מדויקת של סיכויי התביעה והיקף הנזק.
- פסק דין או הסכם פשרה – השלב הסופי הוא קבלת פסק דין או אישור הסכם פשרה וקבלת הפיצוי.
המחויבות שלנו למשפחות נפגעי רשלנות באבחון גנטי
רשלנות רפואית באבחון מומים גנטיים היא סוגיה מורכבת הדורשת מומחיות משפטית ורפואית ייחודית וניסיון רב. משרדנו, עם ניסיון של 20 שנה בתחום הרשלנות הרפואית, מחויב ללוות משפחות שנפגעו לאורך כל התהליך המשפטי, תוך הבנה עמוקה הן של ההיבטים המשפטיים והן של ההיבטים הרפואיים והאנושיים.
אנו מבינים את המשמעות הרגשית והכלכלית של גידול ילד עם צרכים מיוחדים, ושואפים להשיג עבור לקוחותינו את הפיצוי המרבי שיאפשר להם להעניק לילדם את הטיפול הטוב ביותר ולהבטיח את עתידו.
אם אתם או יקיריכם נפגעתם מרשלנות באבחון מום גנטי, אנו כאן לסייע. צרו קשר עוד היום לייעוץ ראשוני ללא התחייבות, ונלווה אתכם בדרך למיצוי זכויותיכם.
שאלות נפוצות בנושא רשלנות באבחון מומים גנטיים
מהו המועד האחרון להגשת תביעה בגין רשלנות באבחון גנטי?
להוציא חריגים, התקופה שבה מתיישנת תביעה בנזיקין היא 7 שנים. בקטינים החל מהגעתם לגיל 18 שנים
האם ניתן לתבוע אם לא בוצעו כל הבדיקות האפשריות במהלך ההריון?
לא כל הבדיקות הגנטיות הקיימות נכללות בסל הבריאות או מומלצות לכל אישה הרה. תביעת רשלנות תתבסס על הפרת הסטנדרט הרפואי המקובל. אם הרופא לא המליץ על בדיקה שהייתה מומלצת במקרה הספציפי שלכם (לדוגמה, בשל גיל, היסטוריה משפחתית, או ממצאים חריגים בבדיקות אחרות), עשויה להיות עילה לתביעה.
מהם הפיצויים שניתן לקבל במקרה של רשלנות באבחון מום גנטי?
הפיצויים יכולים לכלול: הוצאות רפואיות וסיעודיות (עבר ועתיד), אובדן כושר השתכרות של ההורים והילד, פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה, עגמת נפש, התאמות מגורים ותחבורה, ועוד. היקף הפיצויים נקבע בהתאם לחומרת המום, הצרכים הספציפיים, ותוחלת החיים הצפויה.
האם אפשר לתבוע גם אם המום הגנטי אינו ניתן לריפוי?
כן. עילת התביעה במקרים של "הולדה בעוולה" אינה מבוססת על הטענה שהרופאים היו יכולים לרפא את המום, אלא על כך שנשללה מההורים האפשרות לקבל החלטה מושכלת לגבי המשך ההיריון, בשל מידע שגוי או חסר שנמסר להם.
איך אדע אם יש לי עילת תביעה בגין רשלנות באבחון גנטי?
קביעה האם יש עילת תביעה מחייבת בחינה מקצועית של המסמכים הרפואיים והנסיבות הספציפיות. במשרדנו, אנו מציעים ייעוץ ראשוני ללא התחייבות, במסגרתו מומחים בתחום הרשלנות הרפואית יבחנו את המקרה שלכם ויעריכו את סיכויי התביעה.