רשלנות רפואית בהריון

רשלנות רפואית במהלך הלידה

שלב הלידה הוא קריטי במיוחד, והתרשלות בו עלולה להוביל לנזקים חמורים לאם ולעובר:

• אי-אבחון של מצוקה עוברית:

מצוקה עוברית באה לידי ביטוי, בין היתר, בשינויים בדופק העוברי או בירידת תנועות עובר. חוסר תגובה בזמן לממצאים אלו עשוי לגרום לנזק מוחי, שיתוק מוחין או מוות.

• אי-הפניה לניתוח קיסרי במקרים מחייבים:

כאשר קיימים גורמים כמו עובר גדול במיוחד (מקרוזומיה), מצג עכוז, או מצבים אחרים שמעלים את הסיכון בלידה רגילה – יש לבצע החלטה מיידית בנוגע לניתוח קיסרי. הימנעות מכך עשויה להוביל ללידה טראומטית עם השלכות חמורות.

• לידה שקטה (מוות תוך רחמי):

לעיתים רשלנות במעקב, אבחון או תגובה למצבי חירום במהלך ההריון מובילה למוות עוברי, דבר שהשלכותיו הנפשיות והפיזיות על ההורים קשות במיוחד.

• קרעים בלידה:

קרעים בלידה עלולים להתרחש כתוצאה מניהול לקוי של הלידה, כולל שימוש בלתי זהיר במכשירים כמו ואקום או מלקחיים, או חוסר התייחסות לנתוני סיכון בלידה ואי ביצוע חיתוך יזום (אפיזיוטומיה) במידת הצורך.

הבדיקות שאי הפניה אליהן מהווה רשלנות רפואית:

בדיקות בשליש הראשון (שבוע 1 – 12)

• בדיקת דם ושתן כללית – לזיהוי אנמיה, סוג דם, רמת סוכר, תפקוד כליות וכבד, זיהומים ועוד.
• בדיקת סוג דם ונוגדנים (RH) – קובעת אם יש צורך במעקב מיוחד במקרה של אי התאמה בין דם האם לעובר.
• סריקת אולטרסאונד מוקדמת – לווידוא תקינות ההריון, מספר העוברים וקביעת גיל ההריון.
• בדיקת שקיפות עורפית – בדיקה לא פולשנית להערכת הסיכון לתסמונת דאון ומומים כרומוזומליים אחרים (שבוע 11–14).
• בדיקת סקר ביוכימי שליש ראשון – בדיקת דם המשלימה את בדיקת השקיפות העורפית להערכת הסיכון להפרעות גנטיות.
• בדיקות סקר גנטי – בדיקות דם להערכת סיכון למחלות גנטיות תורשתיות בהתאם למוצא ההורים.בדיקות בשליש השני :
• בדיקת סקר ביוכימי שליש שני (חלבון עוברי) – הערכת הסיכון למומים פתוחים בעמוד השדרה ולתסמונת דאון.
• סקירת מערכות מוקדמת (שבוע 14 – 16) – אולטרסאונד מפורט להערכת תקינות האיברים של העובר.
• בדיקת העמסת סוכר (50 גרם) – סקר לסוכרת הריונית (שבוע 24–28).
• סקירת מערכות מאוחרת (שבוע 20 – 24) – בדיקת אולטרסאונד מפורטת נוספת להערכת תקינות האיברים של העובר.

בדיקות בשליש השני

• בדיקת סקר ביוכימי שליש שני (חלבון עוברי) – הערכת הסיכון למומים פתוחים בעמוד השדרה ולתסמונת דאון.
• סקירת מערכות מוקדמת (שבוע 14–16) – אולטרסאונד מפורט להערכת תקינות האיברים של העובר.
• בדיקת העמסת סוכר (50 גרם) – סקר לסוכרת הריונית (שבוע 24–28).
• סקירת מערכות מאוחרת (שבוע 20–24) – בדיקת אולטרסאונד מפורטת נוספת להערכת תקינות האיברים של העובר.

בדיקות בשליש השלישי:

• בדיקת GBS (Group B Streptococcus) חיידק סטרפטוקוק מקבוצה B נלקח דגימה מאזור הנרתיק והרקטום לזיהוי חיידק שעלול להדביק את היילוד (שבוע 35–37).
• מעקב גדילת העובר ובדיקת נוזל מי שפיר, באמצעות אולטרסאונד להערכת משקל, כמות מי השפיר ותקינות השליה.
• מוניטור עוברי (NST – Non-Stress Test) בדיקת דופק העובר ותגובותיו לתנועות, בדיקה זו נעשית בעיקר בסוף ההריון או לפי הצורך.

בדיקות נוספות:

• דיקור מי שפיר – בדיקה פולשנית לזיהוי הפרעות כרומוזומליות וגנטיות (שבוע 16 – 20).
• בדיקת סיסי שליה, בדיקה פולשנית לאיתור הפרעות גנטיות בשלבים מוקדמים (שבוע 10 – 13).
• בדיקות דם לנוגדנים שונים – במקרים של חשד להדבקה בזיהומים כמו CMV, טוקסופלזמה, אדמת ועוד.
• אקו לב עובר בדיקה להערכת מבנה ותפקוד הלב של העובר במקרים של חשד לבעיה לבבית.

אי מתן הסבר מלא על סיכונים צפויים ובדיקות רלבנטיות:

• אי יידוע ההורים על אפשרות ועל הצורך לבצע בדיקות פולשניות, כגון דיקור מי שפיר, סיסי שליה, צ'יפ גנטי ובדיקת ריצוף אקסום.
• אי הפנייה לייעוץ גנטי.
• אי מתן מידע על סיכון מוגבר לתחלואה גנטית במשפחה.

טיפול לקוי בסוכרת הריונית או מצבים רפואיים אחרים

• חוסר מעקב או מעקב לקוי אחר רמות הסוכר בדם.
• אי התאמת טיפול תרופתי מתאים.

ניהול רשלני של הריון בסיכון גבוה

• אי מעקב או מעקב לקוי אחרי הריון מרובה עוברים
• מעקב לקוי או אי אבחון של פיגור גדילה תוך רחמי –  IUGR .
• התעלמות מגורמי סיכון כמו יתר לחץ דם, מחלות לב או קרישיות יתר.

התרשלות במהלך הלידה

• אי אבחון מצוקה עוברית עוד במהלך הריון.
• הימנעות מהפניה לניתוח קיסרי במקרים של עובר גדול מאוד או מצג עובר לא תקין.
• מקרים של לידה שקטה.
• קרעים בלידה