תביעות רפואיות הן למעשה תביעות מתחום הרשלנות הרפואית. אלו יכולות להיות תביעות כנגד רופאים, מוסדות רפואיים וגורמים אחרים הכוללים רוקחים, אחיות, מעבדות רפואיות ועוד. ההגדרה של רשלנות רפואית היא למעשה ההגדרה הכללית של רשלנות כפי שהיא מופיעה בדיני הנזיקין.
אם קיבלתם שירות רפואי תוך כדי סטייה מרמת הזהירות הסבירה, ונגרם לכם נזק, שלא היה נגרם אלמלא אותה סטייה – זוהי עשויה להיות עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.
במאמר זה נדבר בקצרה על הגשת תביעות רפואיות, תביעות רשלנות רפואית סכומים וכמה דגשים חשובים בנושא. חשוב לציין כי מדובר בנושא מורכב למדי, לא משהו שניתן להסביר במאמר קצר. ובטח שלא ניתן להתייחס לכל מקרה אשר עשוי להיות שונה במאפייניו. לכן מידע זה מוצג לצורך רקע כללי בנושא, ואינו מהווה תחליף לייעוץ עם עורך דין מומחה לרשלנות רפואית.
תביעות רפואיות
רשלנות רפואית יכולה להתרחש בשלבים שונים של הטיפול במחלה או במצב הרפואי, וזה כולל גם את שלב האבחון. למשל לא אחת ישנן תביעות רשלנות רפואית בשל איחור בגילוי סרטן. גילוי מאוחר של גידול סרטי גורם להתפשטות הגידול והחרפת מצבו הבריאותי של החולה. הטיפול הופך מורכב יותר, ולעתים בגלל גילוי מאוחר לא ניתן להציל את החולה. אך אבחון מאוחר של סרטן הוא רק דוגמה אחת מיני רבות. ישנם מקרים שונים של רשלנות רפואית בלידה, רשלנות רפואית בייעוץ גנטי, רשלנות רפואית בביצוע בדיקות דימות, רשלנות בטיפול תרופתי ועוד.
חשוב להבחין בין טיפול כושל לבין רשלנות רפואית. אם אדם סובל ממצב רפואי ומקבל טיפולים, הרופאים לא יכולים להבטיח במאת האחוזים כי הטיפולים יפתרו את הבעיה. לא כל ניתוח מצליח, ולא כל טיפול תרופתי משיג את התוצאות שלהן קיווינו. כישלון של טיפול רפואי הוא אינו רשלנות. בכל הליך יש סיכון, ואדם יכול להיכנס לטיפול רפואי ולצאת עם פגיעות חדשות. יתכן כי זה בגלל רשלנות הרופאים, אך לא בהכרח. תמיד ישנם סיכונים, ובאחריות הרופאים גם להסביר למטופל על מהות הטיפול, האלטרנטיבות, הסיכונים והסיכויים. ואם לא עשו זאת, זוהי דווקא עילה להגשת תביעה בנימוק של אי הסכמה מדעת.
מבחינה משפטית לא פשוט להוכיח רשלנות רפואית, וזוהי גם אחת הסיבות מדוע מקרים רבים מסתיימים בפשרה בין הצדדים. יש להוכיח כי הרופאים נהגו ברשלנות, יש צורך בנזק, ויש צורך לבסס את הקשר בין אקט הרשלנות לבין הנזק שנגרם. על מנת לעשות זאת, יש צורך להגיש עם התביעה חוות דעת משפטית רשלנות רפואית.
חוות דעת משפטית רשלנות רפואית
על פי החוק יש צורך בהגשת חוות דעת משפטית רשלנות רפואית, או אולי יותר נכון להגיד חוות דעת רפואית. השופטים אינם רופאים בהכשרתם, ולכן הם צריכים להסתמך על חוות דעת רפואית של רופא מומחה. זהו צריך להיות רופא בעל תחום התמחות מוכר ורשום במשרד הבריאות.
חוות דעת משפטית רשלנות רפואית היא מסמך בעל משקל רב בתביעה, ויש לערוך את המסמך בהתאם לדיני הראיות. הרופא יתאר את העובדות הידועות לגבי המקרה, יערוך דיון ויבסס מסכנות. כאשר כל מסקנותיו צריכות להסתמך על המסמכים הרפואיים שיצורפו לתביעה. בנוסף עליו לכלול הצהרה בדבר אי מסירת עדות שקר.
זכותו של הנתבע לדרוש שהתובע יעבור בדיקה רפואית באמצעות רופא מטעמו, אך לא ניתן לכפות זאת על התובע. סירוב של התובע ישלול ממנו את הזכות להסתמך על חוות הדעת הרפואית שהוא עצמו הציג.
חוות דעת משפטית רשלנות רפואית עשויה להיות בעייתית ממה שאתם חושבים. רופאים מומחים עשויים לחשוש לכתוב חוות דעת רפואית כנגד קולגות למקצוע. ישראל היא מקום קטן, ורופאים עשויים לחשוש לצאת נגד רופאים אחרים או מוסדות רפואיים – דבר שיכול לסגור בפניהם דלתות בעתיד.
עורך דין רשלנות רפואית יידע להפנות אתכם אל הרופאים המתאימים לצורך הכנת חוות הדעת.
תביעות רשלנות רפואית סכומים
אז כמה כסף מקבלים בתביעות רשלנות רפואית? אנו שומעים הרבה על תביעות רשלנות רפואית סכומים של מאות אלפי שקלים, ואף יותר. ואכן, בהתאם לנזקים שנגרמו הסכומים עשויים להיות גבוהים מאוד. אך נושא הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית הוא מורכב, ואין לבתי המשפט ”מחירון“ אחיד. סכומי הפיצויים מושפעים מגורמים שונים, וכאן גם בא לידי ביטוי היתרון של עו“ד רשלנות רפואית מנוסה היודע להציג בפני בית המשפט את הטיעונים הנכונים שיאפשרו לקבל פיצוי גדול.
על מנת לקבוע את גובה הפיצויים, השופטים בוחנים את היקף הנזק התפקודי שנגרם בעקבות מעשה הרשלנות. יש כאן עיקרון של השבת המצב לקדמותו, ולכן השופטים יבחנו כיצד הדבר ישפיע על פרנסתו ועל היבטים שונים בחייו של הנפגע מהרשלנות. ומכיוון שלכל אדם מאפיינים אישיים אחרים (עיסוק, מצב משפחתי, גיל…), כך גם גובה הפיצויים עשוי להיות שונה.
פיצויים בתביעות רשלנות רפואית עשויים לכלול נזק ממוני ונזק לא ממוני.
נזק ממוני כולל הפסדי שכר ופגיעה בכושר ההשתכרות העתידי, הוצאות על טיפולים רפואיים ושיקום, הוצאות על טיפולים סיעודיים ועזרה, הוצאות בגין ניידות ותחבורה, הוצאות דיור (למשל אם צריך לשנות דיור בעקבות נכות שנגרמה), הוצאות על אפוטרופוס ועוד. אלו הן כמה דוגמאות של נזק ממוני, אך כמובן שאינן רלוונטיות לכל מקרה ומקרה.
בנוסף יש את הפיצוי עבור הנזק הלא ממוני. הכוונה היא לכאב, הצער, הסבל ועוגמת הנפש שנגרמו לנפגע. בעוד קל לחשב נזקים ממוניים, חישוב נזקים לא ממוניים הוא מורכב יותר. לא קיימות כאן נוסחאות חישוב, אך שופטים צפויים להתבסס על פסקי דין שניתנו עבר מקרים דומים.
זקוקים לסיוע משפטי – משרדינו מטפל בכל מקרי הרשלנות הרפואית לרבות רשלנות רפואית בלידה, רשלנות בהתקפי לב, רשלנות ברפואה אסתטית ועוד.
רוצים לדעת עוד? אתם מוזמנים לעקוב אחר ערוץ היוטיוב
