רשלנות רפואית משרד הבריאות

רשלנות רפואית משרד הבריאות או תביעה כנגד הרופא, בית החולים?

לא כולם מבינים אך במקרים רבים תביעת פיצויים ברשלנות רפואית היא בין היתר תביעה נגד משרד הבריאות. ובמקרים מסוימים, זוהי עשויה להיות גם תביעה ייצוגית נגד משרד הבריאות.

אבל למה בעצם תביעת רשלנות רפואית היא תביעה נגד משרד הבריאות?

רשלנות רפואית משרד הבריאות

לכאורה, רשלנות רפואית היא אירוע נקודתי. אולי היה זה רופא רדיולוג שעשה טעות בפענוח בדיקת MRI או רופא מנתח שלא פעל כראוי. אך אם כך מדוע לא לתבוע רק את הרופא או את בית החולים המעסיק אותו?

ישנן סיבות רבות מדוע משרד הבריאות הוא צד בעניין:

1. משרד הבריאות הוא המעסיק – במקרים רבים משרד הבריאות הוא המעסיק של אותו רופא או אותם אנשי רפואה שהתרשלו בפקידם. בתי חולים ומוסדות רפואיים שונים בישראל הם בעצם תחת שליטת משרד הבריאות.
   אלו כוללים את בתי החולים הגדולים והמרכזיים בישראל כמו למשל בית החולים איכילוב ובית החולים שיבא. גם 400 תחנות טיפת חלב הן בשליטת משרד הבריאות.
2. משרד הבריאות הוא גוף רגולטורי – משרד הבריאות משמש כגוף רגולטורי. זה קשור להסמכות, אישורים, רישיונות ואף חקירות של אירועים חריגים הרלוונטיים לבריאות הציבור.  לא אחת משרד הבריאות חוקר אירועים שגרמו לנזק חמור למטופלים.
3. משרד הבריאות קובע מדיניות – משרד הבריאות קובע מדיניות בנושאים שונים, ועל בתי החולים, הרופאים וכל המוסדות הרפואיים למלא אחר מדיניות משרד הבריאות. למשל אלו יכולים להיות נהלים מסוימים לפיהם צריך לפעול, איסור על הליך רפואי כלשהו שהתגלה כמסוכן וכו‘.

הפרה של כללי משרד הבריאות יכולה להיות עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית. גם אם אם זו אינה תביעה נגד משרד הבריאות, עדיין משרד הבריאות הוא בעל עניין גדול בנושא. משרד. הבריאות, כרגולטור וקובע מדיניות בהחלט מעוניין לדעת מה קורה בכל תחום המשפיע על בריאות הציבור.

תביעה נגד משרד הבריאות

כאשר חושבים על תביעות רשלנות רפואית, בדרך כלל אנו חושבים על תביעות מכוחה של פקודת הנזיקין – למשל אבחון שגוי, אבחון מאוחר של סרטן / טעות באבחון סרטן או רשלנות רפואית בלידה. אבל יש לזכור כי תביעות יכולות להיות גם בשל הפרת הזכויות הקבועות בחוק (חוק זכויות החולה וחוק ביטוח בריאות ממלכתי).

למעשה תביעות שכאלו, בשונה מתביעות רשלנות אחרות, הן תביעות בהן ניתן לקבל פיצוי גם ללא הוכחת נזק.

פגיעה בפרטיות – החוק לוקח ברצינות רבה את פרטיות החולה, והרופאים והמוסדות הרפואיים אינם יכולים לשתף סתם כך את פרטיו האישיים של החולה ללא אישור ממנו. כל מקרה שבו מידע רפואי נחשף יכול להיות עילה לתביעה. מקרים שכאלו עלולים להיות אפילו בשוגג, כמו למשל שיחה בין רופאים במעלית.

פגיעה באוטונומיה ואי הסכמה מדעת – חוק זכויות החולה גם מבטיח למטופל את הזכות לקבל החלטה עצמאית לגבי הטיפול הרפואי, וזאת לאחר שנמסר לו כל המידע הרפואי הרלוונטי.

תביעה ייצוגית נגד משרד הבריאות

משרד הבריאות קובע מדיניות המשפיע על כולנו, ובהתאם לכך ישנם מקרים של תביעה ייצוגית נגד משרד הבריאות.

משרד הבריאות קובע מדיניות לגבי הליכים רפואיים, אישור של תרופות ועוד עניינים רבים הקשורים להתנהלות של שירותי הבריאות בישראל, ויכולים להשפיע על כל אחד מאיתנו. ואכן במקרים רבים מוגשת תביעה ייצוגית נגד משרד הבריאות. לעתים בית המשפט מקבל את התביעה ולעתים היא נדחית.

לדוגמה, בתקופת הקורונה הוכשה תביעה ייצוגית נגד משרד הבריאות בשל מדינות הטיפול בקשישים במהלך תקופת הקורונה. התובעת דרשה פיצויים בסך 650 מיליון שקלים בשל הנזק שנגרם לקשישים השוהים בבתי אבות ומוסדות שונים. התביעה נדחתה על ידי בית המשפט, והתובעת חויבה בהוצאות משפט.

עורכי דין רשלנות רפואית

רשלנות רפואית משרד הבריאות, בין אם זו תביעה אישית או תביעה ייצוגית, דורשת ניתוח מעמיק של הסוגיה ותוך כדי היוועצות עם מומחים רפואיים. מסיבה זו חשוב לעשות זאת בעזרתם של עורכי דין המתמקדים בנושא זה ורכשו ניסיון.

מהבחינה הזו עורך הדין אסף אודיז וצוות משרדו הם הכתובת המתאימה עבור תביעות רשלנות רפואית. למשרדינו מעל 15 שנות ניסיון בתחום זה. במהלך השנים ניהלנו תיקים משפטיים רבים בכל תחומי הרפואה והגענו להצלחות מרשימות.

חלקם של התיקים זכו לחשיפה גדולה באמצעי התקשורת בגלל סכומי הפיצויי הגבוהים והעניין הציבורי. אנו מתעסקים בכל תחומי הרפואה לרבות רשלנות רפואית גניקולוגיה, רשלנות בפענוח בדיקות MRI ובדיקות דימות, רשלנות רפואית התקפי לב, רשלנות רפואית עיניים, רשלנות רפואית בהיריון ועוד.

עורך דין לענייני רשלנות רפואית  – כתובתנו