רשלנות רפואית באבחון
אני בודק את התיק שלכם אישית ואומר לכם בכנות אם יש עילה לתביעה ומה גובה הפיצוי שניתן לדרוש. בלי התחייבות ובלי לחץ.
אני מלווה נפגעי רשלנות רפואית כבר 20 שנה. שיחת הייעוץ הראשונה היא ללא עלות וללא התחייבות, ובסופה תדעו בדיוק אם יש לכם תיק ומה שוויו.
רשלנות רפואית באבחון היא אחת הסוגיות הקשות שאני מטפל בהן, כי איחור או טעות באבחון יכולים לשנות לחלוטין את מהלך המחלה ואת הסיכוי להחלים. כשרופא מפספס ממצא, מזלזל בתסמינים או לא מפנה לבדיקה מתבקשת, המטופל הוא זה שמשלם את המחיר. לא כל החמצה היא רשלנות, אבל כשניתן היה לאבחן בזמן ולא עשו זאת, קמה עילה לתביעה. אני עוסק ברשלנות רפואית למעלה מ-20 שנה ובדקתי אלפי תיקים, ואני יודע להבחין בין קושי אבחנתי אמיתי לבין כשל שאפשר היה למנוע. בעמוד הזה אסביר מתי קמה עילת תביעה ומה גובה הפיצוי. בדיקת הזכאות הראשונית אצלי היא ללא עלות וללא התחייבות.
מהי רשלנות רפואית באבחון?
רשלנות רפואית באבחון מתרחשת כאשר רופא או איש צוות רפואי אינו מבצע את תהליך האבחון כנדרש – בין אם מדובר באי ביצוע של בדיקות מתאימות, התעלמות מסימנים קליניים מובהקים, טעות בפרשנות תוצאות בדיקה או מסקנה שגויה ביחס למצבו הרפואי של המטופל.
רשלנות רפואית באבחון נמדדת לפי סטנדרט ההתנהגות של "הרופא הסביר" – כלומר, האם רופא מקצועי אחר, במצב דומה, היה פועל אחרת.
אם התשובה היא כן, הרי שמדובר בהתנהלות רשלנית. טעויות באבחון עלולות לגרום לכך שמחלה תישאר לא מאובחנת או מאובחנת בצורה שגויה, מה שמוביל לעיכוב בטיפול, להחמרת המצב הבריאותי ולעיתים – לתוצאה קטלנית.
טעויות אבחון הרסניות שמקורן בחוסר תשומת לב
בתוך מסגרת זו מתעוררים מצבי ביניים רבים, בהם מצב רפואי נתון, שאינו בהכרח מצביע על מקור הבעיה, מעלה באבחנה מבדלת מספר אופציות אותן צריך לשלול על מנת להגיע למסקנה.
לעיתים רבות אני למד מתוך המסקנות האבחוניות העולות מתוך הרשומה הרפואית, כיצד לא הובאו בחשבון באבחנה מבדלת מצבי רפואה אפשריים ונדרשים שבנסיבות העניין בהכרח היה מקום להביאם ולו היו אלה מובאים, היו מגיעים לאבחנה נכונה ומונעים את נזקו של המטופל.
רופאים, אחיות, רדיולוגים ושאר גורמי רפואה מצופים לפעול לפי הסטנדרטים המקובלים בתחום, ולבצע את הבדיקות הנדרשות כדי לשלול או לאשר מצבים רפואיים. אך לצערנו, במקרים לא מעטים, מתבצעות טעויות אבחון שמקורן בחוסר תשומת לב, חוסר ניסיון, עומס, שיקולים כלכליים או זלזול – טעויות שהשלכותיהן הרסניות.
כיצד הרשלנות באה לידי ביטוי?
לעיתים רבות ותכופות אני פוגש בתיקים אותם אני מנהל עבור לקוחותיי, מצבים מצערים שבהם, חרף קליניקה בולטת לעין וביקורות חוזרות המלוות בתלונות,רופאים אינם מעלים ובניגוד לנדרש ולמצופה מהם, כל אפשרות לקיום מחלה באבחנה מבדלת.
כל זאת תוך נטילת שיקול דעת רפואי מלא ועצמאי בנוגע לטיב האבחנה. ללא כל דיון רפואי או ייעוץ עם גורמים רפואיים כאלה ואחרים וכפועל יוצא ממחדלים אלה, המטופלים נופלים למרבה הצער בין הכיסאות, כאשר נותנים בהיעדר הבנה רפואית נדרשת, את אמונם המלא ברופאיהם.
לעיתים רבות אוזלת היד של הרפואה הציבורית כמו גם מדיניותה הכלכלית הנוקשה, נותנת באופן מצער את אותותיה, כאשר התור לרופאים מאוד ארוך. הרופאים אינם מאשרים בדיקות שונות למטופלים, או כאשר הזמן הנתון להם לבדיקת המטופלים משתרע על פני שלוש דקות בלבד.
רשלנות רפואית באבחון במהלך שלבי הטיפול הרפואי
מקרי רשלנות בטיפול רפואי יכולים להתרחש בכל נקודת זמן. אלו יכולים להיות מקרים בהם הייתה רשלנות רפואית באבחון מחלה.
לדוגמה אבחון מאוחר של סרטן או אבחון שגוי. אלו יכולים להיות מקרים בהם לא ניתן הטיפול הנכון, רשלנות רפואית בתרופות, רשלנית רפואית בניתוחים או במעקב הבריאותי שלאחר הניתוח.
ישנו מקרה יוצא דופן, שבו ניתן לקבל פיצוי כספי גם ללא הוכחת הנזק – מקרה של אי הסכמה מדעת. על פי חוק זכויות החולה, המטפל צריך לקבל את הסכמת החולה להליך הרפואי (למעט מקרים מיוחדים).
המשמעות של זה, היא שעל הרופא למסור לחולה את כל המידע על ההליך הרפואי, הסיכונים והאלטרנטיבות (גם אם אינן נכללות סל הבריאות). כאשר מטופל אינו מקבל את כל המידע, זהו יכול להיות מקרה של אי הסכמה מדעת.
רשלנות רפואית באבחון שגוי
אבחון רפואי הוא השלב הקריטי ביותר בתהליך הטיפול הרפואי ומהווה את גולת הכותרת בתביעות רשלנות רפואית בכלל.
אבחון מדויק ומוקדם יכול להציל חיים, בעוד שאבחון שגוי או מאוחר עלול להוביל לנזקים חמורים ולעיתים אף לטרגדיה מצערת.
רשלנות רפואית באבחון מתייחסת למצבים בהם אנשי צוות רפואי כושלים בזיהוי נכון או אפשרי של מחלה או מצב רפואי, או מאבחנים בצורה שגויה את הבעיה, ובכך גורמים לנזק ממשי למטופל.
הגשת תביעת רשלנות רפואית באבחון מחלות
הגשת תביעת רשלנות רפואית באבחון מחלה היא דבר מורכב מבחינה משפטית. תביעות אלו נמצאות על קו התפר בין תחום המשפט לתחום הרפואי. התביעות עשויות להיות מוגשות כנגד גופים גדולים וחזקים, ולהם גם חברות ביטוח המעמידות עורכי דין על מנת להדוף את התביעה. חשוב לעשות זאת באמצעות משרד עורכי דין המתמחים בתביעות רפואיות ובעלי ניסיון מוכח בניהול ובייצוג בתביעות רשלנות רפואית.
רשלנות רפואית באבחון היא כותרת גנרית, המכילה שלל מחלות ותסמינים שהאיחור באבחונם הוביל לנזק גוף ממשי ולעיתים תכופות לקיצור ממשי של תוחלת החיים. הואיל ואבחון הינו לב ליבה של הרפואה, להליך האבחוני נודעת חשיבות עליונה, הנבחנת ראייתית בתביעות רשלנות רפואית באופן מדוקדק.
כך לדוגמא – שלב ראשוני וקריטי חל במסירת התלונה הרפואית של המטופל לרופא וזאת אל מול, רמת התחקור המבוצעת על ידי הרופא, התייחסותו לעברו הרפואי של המטופל, תסמיניו, מצבו המעבדתי, בדיקות שהופנה אליהן ועוד. כל אלה מובילים את הרופאים עד הגעתם לאבחנה הסופית, לגבש אבחנה מבדלת שמטרתה לשלול אפשרויות ומחלות שונות.
מהם הסוגים הנפוצים של רשלנות רפואית באבחון?
רשלנות רפואית באבחון מחלות עשויה לבוא לידי ביטוי בכמה אופנים:
- אבחון מאוחר – כאשר המטופל מתלונן על תסמינים, אך הרופא מתמהמה או מתעלם מהחשד למצב מסוכן, כגון סרטן או אירוע מוחי, דבר המעכב את תחילת הטיפול ומחמיר את המצב.
- אבחון שגוי – מצב בו המטופל מקבל אבחנה שגויה (למשל: כאבי חזה מאובחנים כבעיה במערכת העיכול, במקום בעיה לבבית), ובעקבות זאת ניתן לו טיפול שגוי או נמנע ממנו טיפול חיוני. זו רשלנות רפואית באבחון שגוי, והיא אחת מהתקלות החמורות והנפוצות ביותר.
- אי הפנייה לבדיקות מתאימות – רופא שאינו מפנה לבדיקות דימות, דם או ייעוץ מומחה כאשר הדבר נדרש – מבצע למעשה מחדל באבחון.
- פענוח שגוי של תוצאות – גם כאשר בוצעה בדיקה, פענוח לקוי עלול להוביל לטעויות באבחנה ולהמשך טיפול שגוי או אי־טיפול כלל.
ההשלכות של רשלנות רפואית באבחון
כאשר מתרחשת רשלנות רפואית באבחון, הנזק למטופל עלול להיות בלתי הפיך. מחלות רבות – ובעיקר מחלות קשות כמו סרטן, מחלות לב, שבץ מוחי, דלקות חמורות או קרעים פנימיים – דורשות טיפול מיידי.
כל דקה חשובה. עיכוב באבחון עשוי להוביל להחמרה מהירה במצב הבריאותי, לצורך בפרוצדורות רפואיות קשות יותר או לפגיעה קבועה בתפקוד.
מעבר לנזק הרפואי, ישנם גם נזקים נפשיים וכלכליים: אובדן כושר עבודה, צורך בטיפולים ממושכים, תלות בזולת, ירידה באיכות החיים – וכל זאת כתוצאה ממחדל שניתן היה למנוע.
כיצד ניתן לפעול במקרה של רשלנות רפואית באבחון?
אם אתה או קרוב משפחתך נפגעתם כתוצאה מרשלנות רפואית באבחון שגוי, ייתכן ואתם זכאים לפיצוי כספי. כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית, יש להוכיח שלושה רכיבים עיקריים:
- נגרם נזק ממשי
- התקיימה סטייה מהתנהלות רפואית סבירה
- קיים קשר סיבתי בין ההתנהלות הרפואית הרשלנית לנזק שנגרם
תהליך זה מחייב ליווי של עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית, לצד חוות דעת רפואית של מומחה בתחום הרלוונטי.
פנו לייעוץ מקצועי
משרד עורכי הדין אסף אודיז מתמחה בניהול תביעות מורכבות בגין רשלנות רפואית באבחון מחלות.
אני מלווה את לקוחותיי משלב הייעוץ הראשוני, דרך איסוף התיעוד הרפואי, ועד להגשת התביעה והייצוג בבית המשפט – תוך שמירה על דיסקרטיות מלאה וליווי אישי לכל אורך הדרך.
אם חוויתם מצב בו אבחנה שגויה או מאוחרת הובילה לנזק – אל תישארו לבד. פנו אליי לקבלת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות.
ארבעת דפוסי טעויות האבחון השכיחים
אחרי כמעט עשרים שנה שאני עוסק ברשלנות רפואית, אני יכול להגיד לכם שטעויות אבחון חוזרות על עצמן בכמה דפוסים קבועים.
דפוס 1: אבחון מאוחר
הדפוס הראשון והכואב ביותר הוא אבחון מאוחר. המטופל מגיע שוב ושוב עם תלונות, כאב בטן, שיעול ממושך, דימום, והרופא מרגיע, רושם טיפול סימפטומטי, ולא שולח לבירור. כשהאבחנה מגיעה בסוף, המחלה כבר בשלב מתקדם.
דפוס 2: אבחון שגוי
הדפוס השני הוא אבחון שגוי. נקבעה אבחנה, אבל היא פשוט לא נכונה. אירוע מוחי שאובחן כמיגרנה או סחרחורת, אוטם לב שאובחן כצרבת, גידול שסווג כממצא שפיר בלי בירור מספק. הבעיה כאן כפולה: לא רק שהמחלה האמיתית לא מטופלת, לפעמים המטופל מקבל טיפול מזיק למחלה שאין לו.
דפוס 3: כשל בתהליך הבדיקה
הדפוס השלישי הוא כשל בתהליך עצמו. הבדיקה הנכונה בכלל לא הוזמנה: מטופל עם תסמינים מחשידים שלא הופנה להדמיה, לבדיקות דם, לביופסיה או למומחה. ויש גם את המקרה ההפוך, שבו הבדיקה בוצעה אבל פוענחה לא נכון: צל בצילום חזה שלא דווח, ממצא בממוגרפיה שהוגדר תקין.
דפוס 4: כשל במעקב
הדפוס הרביעי, שאנשים הכי פחות מכירים, הוא כשל במעקב. התגלה ממצא חשוד, נכתב ברשומה "מומלץ מעקב", ואף אחד לא עקב. הממצא נשכח במערכת, המטופל לא זומן, ושנתיים אחר כך מתגלה מחלה מתקדמת.
בכל אחד מהדפוסים האלה השאלה המשפטית זהה: האם רופא סביר, באותן נסיבות ועם אותו מידע, היה פועל אחרת. ועל זה בדיוק בנוי תיק רשלנות באבחון.
מתי טעות באבחון היא רשלנות, ומתי לא
זו אולי השאלה החשובה ביותר בתחום, ואני אומר את זה לכל לקוח כבר בשיחה הראשונה: לא כל טעות באבחון היא רשלנות. הרפואה אינה מדע מדויק, ובתי המשפט חוזרים ואומרים שרופא אינו מבטח של תוצאה. יש מחלות שמתייצגות בצורה לא טיפוסית, יש תסמינים שמתאימים לעשר אבחנות שונות, ורופא יכול לקבל החלטה סבירה שמתבררת בדיעבד כשגויה, וזו לא רשלנות.
אז איך בית המשפט מבחין? המבחן הוא מבחן הרופא הסביר: לא מה אנחנו יודעים היום, בדיעבד, אלא מה רופא סביר היה צריך לעשות באותו רגע, עם המידע שעמד לרשותו. ובתוך המבחן הזה יש כמה שאלות מעשיות. האם הרופא לקח אנמנזה מלאה והתייחס לתלונות? האם הוא שקל אבחנה מבדלת, כלומר האם עלו בכלל האפשרויות המסוכנות על הפרק, או שהוא ננעל על האבחנה הנוחה? האם הוא הזמין את הבדיקות שהפרקטיקה המקובלת מחייבת באותה סיטואציה? והאם התיעוד ברשומה הרפואית משקף חשיבה, או שהוא לקוני וחסר?
ההבחנה בפועל היא כזו: טעות בשיקול דעת בין שתי אפשרויות לגיטימיות היא סבירה. התעלמות מדגל אדום היא רשלנות. כאב חזה אצל אדם עם גורמי סיכון שנשלח הביתה בלי אק"ג, דם בצואה שלא הוביל לקולונוסקופיה, כאב ראש פתאומי וחריג שלא הוביל להדמיה, אלה לא הימורים לגיטימיים אלא סטייה מסטנדרט הטיפול.
ולכן הבדיקה הראשונה שאני עושה בכל תיק היא לא "האם הייתה טעות", אלא "האם הטעות הזו חורגת ממתחם הסבירות". זו כל התורה.
חוות הדעת הרפואית: הלב של תיק רשלנות באבחון
חוות הדעת הרפואית היא הלב של כל תביעת רשלנות רפואית. בישראל אי אפשר בכלל להגיש תביעה כזו בלי לצרף חוות דעת של רופא מומחה, ובלי חוות דעת שתומכת בטענה שהייתה סטייה מרמת הזהירות הסבירה בית המשפט לא ידון בתביעה לגופה.
מה חוות הדעת מחפשת? שלושה דברים, שהם שלושת היסודות של כל תביעת רשלנות. ראשית, ההתרשלות עצמה: המומחה עובר על הרשומה הרפואית, שורה אחרי שורה, ובוחן האם הטיפול או האבחון סטו מהפרקטיקה המקובלת. שנית, הנזק: מה הפגיעה הממשית שנגרמה, גופנית, תפקודית, נפשית. ושלישית, והכי חשוב, הקשר הסיבתי: שהנזק נגרם בגלל הסטייה, ולא היה נגרם ממילא. תיקים רבים נופלים דווקא על היסוד השלישי הזה.
ומה הופך חוות דעת לחזקה? קודם כל, המומחה הנכון, מומחה מאותו תחום שבו אירעה הרשלנות הנטענת: תיק לידה צריך מומחה במיילדות, תיק שבץ צריך נוירולוג. שנית, ביסוס: חוות דעת חזקה לא אומרת "לדעתי התרשלו", היא מפנה לספרות רפואית, לפרוטוקולים, לניירות עמדה של האיגודים המקצועיים ולחוזרי משרד הבריאות, ומראה בדיוק איפה הכתוב ברשומה סוטה מהם. שלישית, יושרה: מומחה שמתמודד גם עם החולשות של התיק ולא מטאטא אותן, כי בחקירה נגדית הכול נחשף, ומומחה שהגזים מפיל את התיק כולו.
לכן אני משקיע כל כך הרבה בשלב הזה. בחירת המומחה הנכון ועבודה נכונה מולו היא, יותר מכל דבר אחר, מה שקובע את גורל התיק.
שאלות נפוצות על רשלנות רפואית באבחון
יש לי בכלל תיק רשלנות רפואית באבחון?
אי אפשר לדעת בטלפון. מה שאני כן יכול לעשות זה לבחון את התיק הרפואי, ולעיתים קרובות כבר בקריאה ראשונה רואים אם יש כיוון. את הבדיקה הראשונית הזו אני עושה בלי התחייבות ובלי לחץ.
כמה יעלה לי לנהל תביעת רשלנות רפואית?
ברוב תיקי הרשלנות הרפואית שכר הטרחה נגזר כאחוזים מהפיצוי, כלומר משולם רק בהצלחה. ההשקעה המשמעותית בדרך היא חוות הדעת הרפואיות, ועל אופן המימון שלהן אנחנו מדברים בפתיחות כבר בפגישה הראשונה.
כמה זמן לוקח תהליך של תביעת רשלנות באבחון?
תהליך כזה אורך בדרך כלל בין שנה וחצי לארבע שנים, תלוי אם התיק מסתיים בפשרה או בפסק דין. אני מעדיף להגיד את זה מראש מאשר למכור אשליות.
כמה פיצוי מגיע בתביעת רשלנות רפואית באבחון?
הפיצוי לא נועד להעניש את הרופא אלא להשיב את המצב לקדמותו, והוא נבנה מראשי נזק: הפסדי השתכרות, עזרה וסיעוד, הוצאות רפואיות, כאב וסבל. הטווח עצום, ממאות אלפי שקלים ועד מיליונים, והכול תלוי בנזק ובנסיבות.
כמה זמן יש לי להגיש תביעת רשלנות רפואית?
תקופת ההתיישנות הבסיסית היא שבע שנים, ואצל קטינים היא נספרת רק מגיל שמונה עשרה. אבל יש דקויות חשובות בספירה, ולכן גם אם נדמה לכם שעבר הרבה זמן, שווה לבדוק לפני שמוותרים.
- חבר לשכת עורכי הדין בישראל (משנת 2007)
- בוגר "רפואה למשפטנים", אוניברסיטת תל אביב
- ניהול אלפי תיקי רשלנות רפואית ונזקי גוף
רשלנות רפואית, נזקי גוף ותביעות ביטוח.
