רשלנות רפואית בניתוחים
במה תלויה הצלחתו של הניתוח
רשלנות רפואית בניתוחים יכולה לגרום לנזקים כבדים למצבו הבריאותי של אדם. במדינת ישראל מתקיימים מידי יום אלפי ניתוחים מסוגים שונים. אלו יכולים להיות ניתוחים שנעשים מסיבות רפואיות, כמו גם ניתוחים המתבצעים במסגרת שירותי הרפואה האסתטית. בין אם זה ניתוח פלסטי באף, או ניתוח לב פתוח, כל ניתוח חייב להיעשות על פי הסטנדרטים המקובלים ורמת המיומנות הדרושה.
הצלחתו של ניתוח באשר הוא תלויה במכלול של גורמים: החל ממיומנותו ומניסיונו של המנתח, עובר להיכרותו עם מצבו הרפואי של המטופל הספציפי וכלה באמצעים, בטכנולוגיות ובכוח האדם העומדים לרשותו של המנתח בחדר הניתוח.
הרפואה המודרנית הגיעה להישגים מרשימים, אך למרות זאת, לצערנו ישנם מקרים של רשלנות רפואית בניתוחים. כיום אנו יכולים לבצע ניתוחים הנותנים מענה למגוון בעיות רפואיות, טיפולים היכולים להציל חיי אדם. פרוצדורות רפואיות שלפני כמה עשרות שנים נחשבו למדע בדיוני, קיימות היום בכל בית חולים. ויחד עם זאת, לעתים מתרחשות טעויות ואף מקרים של רשלנות.
רשלנות בניתוחים מתייחסת לרשלנות המתרחשת בכל ציר הזמן שלפני הניתוח, במהלך הניתוח וגם אחריו. למשל לפני הניתוח יש לערוך בדיקות שונות ולבדוק היטב את מצבו הרפואי של המטופל. במצבים רפואיים מסוימים הניתוח יכול לגרום לסיכונים מיותרים ולכן על הרופאים לשקול האם ניתן או כדאי לנתח. וגם במהלך הניתוח ישנם כללים ונהלים שצריכים להתבצע ובטח שאין מקום לרשלנות. ולבסוף, רשלנות רפואית לאחר ניתוח – רשלנות המתרחשת בטיפול והמעקב במטופל לאחר שיצא מחדר הניתוחים.
ואמנם לא נעסוק בזה הפעם, אך בהערת שוליים נזכיר כי ישנם גם מקרים של רשלנות רפואית באבחון. גם אבחון מאוחר או אבחון שגוי עלולים להביא לתוצאות טרגיות ובמקרים רבים אלו הן עילות לתביעות בגין רשלנות רפואית. לדוגמה איחור באבחון מחלת כליות.
תביעת רשלנות רפואית נשענת על 3 עקרונות – הוכחת קיומה של עוולת ההתרשלות, הוכחת הנזק שנגרם למטופל והוכחת הקשר הסיבתי בין הרשלנות לבין הנזק. אלו הם אינם דברים מובנים מאליהם, והם עשויים להיות מאתגרים מאוד להוכחה.
ישנם ניתוחים רבים שמסתיימים בתוצאות טרגיות; זהו יכול להיות מוות של המטופל או נזקים בריאותיים חמורים שלא ציפה להם. אם אדם נכנס לניתוח בעמוד השדרה, ונגרמה לו פגיעה עצבית אשר גרמה לו לשיתוק; אין ספק כי נגרם לו נזק. אך אין זה אומר כי מדובר במקרה של רשלנות בניתוחים, אלו הם חלק מהסיכונים הקיימים ברפואה.
הוכחת רשלנות רפואית דורשת להוכיח כי את עוולת ההתרשלות, כפי שהיא מוגדרת בחוק הנזיקין; סעיף 35 לפקודת הנזיקין מגדיר זאת כך: ”עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.“
אך גם אם הוכחה רשלנות רפואית בניתוח, וגם אם אין ספק שנגרם למטופל נזק כתוצאה מההליך הרפואי, עדיין ישנו צורך להוכיח כי הנזק הוא בהכרח תוצאה של הרשלנות הרפואית. לא תמיד קל להוכיח זאת.
היעדר הסכמה מדעת
ישנו מקרה חריג בו אין צורך להוכיח את הקשר הסיבתי, והוא המקרה של היעדר הסכמה מדעת. ניתוח, או הליך רפואי אחר, דורש את הסכמתו המודעת של האדם. ובמידה ובוצע הליך רפואי בהיעדר הסכמה מדעת, זוהי עילה לתביעה כנגד הרופא או המוסד הרפואי.
על הרופאים חלה חובת הגילוי, כלומר החובה למסור מטופל את כל הפרטים בקשר לניתוח שהוא עומד לעבור. על הרופא להסביר מהי מטרת הניתוח ומהי מהות הניתוח. יש להסביר למטופל מהן התועלות, אך גם מה הסיכונים שבהליך, תופעות הלוואי וסיכויי ההצלחה.
למעשה מדובר ביותר מכך, על הרופא גם להציג את החלופות האפשרויות; ישנם מקרים בהם ישנן אפשרויות טיפול שונות, ולמטופל מגיע לדעת על אפשרויות הטיפול האחרות (אפילו אם אינן כלולות בסל הבריאות).
כאשר אנו מדברים על רשלנות בניתוחים, אתם בוודאי מדמיינים ניתוחים מצילי חיים, כמו למשל ניתוח להוצאת גידול סרטני או ניתוח קיסרי להצלחת חיי תינוק. אך ישנם ניתוחים שאינם קשורים למצבים מסכני חיים. מקרים רבים של רשלנות רפואית בניתוחים מתרחשים דווקא בניתוחים אלקטיביים, כמו למשל ניתוחים המתבצעים למטרות קוסמטיות. מכיוון שבניתוחים אלו אין צורך רפואי, מצופה מהרופא להסביר בפירוט רב על כל הסיכונים וההשלכות.
רשלנות רפואית לאחר ניתוח
לצורך העניין, מקרים של רשלנות רפואית בניתוחים כוללים גם מקרים של רשלנות רפואית בניתוח קיסרי. כאשר מסתיים ההליך הכירורגי והמטופל יוצא מחדר הניתוחים וחדר ההתאוששות, עדיין ישנם סיכונים ולכן ישנו צורך במעקב מיוחד. על הרופאים להיות ערניים לתסמינים שונים, ובהתאם לכך להגיב. למשל, בין הסכנות להן חשוף המטופל לאחר הניתוח ישנן סכנות של זיהומים או דימומים פנימיים.
המחוקק אינו מצפה כי רופא מומחה יעמוד לצידו של המטופל לצורך השגחה צמודה במשך ימים שלמים, אך בכל זאת ישנו צוות רפואי שאמור להיות קשוב לתסמינים ולהזעיק רופא במידת הצורך. שימו לב כי על הצוות הרפואי לנהל גיליון רפואי בו ירשמו כל תלונות המטופל, וכל ההליכים הרפואיים שבוצעו או התרופות שניתנו. מידע זה חיוני לצוות הרפואי, והיעדר רשומה רפואית הוא בפני עצמו עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.
רשלנות בניתוחים, כמו כל סוגיה אחרת של רשלנות רפואית, היא תמיד עניין מורכב וקשה להוכחה. תביעות פיצויים בגין רשלנות רפואית דורשות עורכי דין מומחים לרשלנות רפואית. נהוג להשתמש במונח עורך דין רפואי, זאת מכיוון שלצד הידע והניסיון המשפטי, יש לו גם הכרות גבוהה עם פרוצדורות רפואיות, טרמינולוגיה רפואית ותקנות בתי החולים ומשרד הבריאות.
הניתוח למעשה מתחיל כבר בשלב אבחון המחלה, שלב בחינת האלטרנטיביות הטיפוליות העומדות לפני המטופל. לאחר מכן מגיע השלב בו מכינים את המטופל לניתוח, (שלב בו המטופל גם צריך לתת את הסכמתו מדעת לעצם הניתוח) ולאחריו מבצעים במטופל את הניתוח, אך גם בכך לא הסתיים הדבר וצריך לעקוב אחר המטופל בעודו מתאושש מן הניתוח. לעתים ישנם סיבוכים שנוצרים לאחר הניתוח כתוצאה מזיהום שמתפתח וכיוצ"ב סיבוכים והדבר מצריך לעתים ניתוחים חוזרים או נוספים. לעתים בסיומו של ניתוח, גם ללא סיבוכים, עומדת בפני המטופל דרך ארוכה של שיקום והחלמה. גם בתקופה זו על הרופא המטפל להמשיך וללוותו, לערוך לו ביקורות עתיות לפי הצורך ולראות האם התוצאות של הניתוח אכן השיגו את המטרה. רשלנות רפואית בניתוחים עלולה להתרחש לכל אורך הדרך.
ניתוחים הם תמיד הליך שיש בו סיכון. גם אם אינם נחשבים לניתוחים בסיכון גבוה, תמיד יש בהליך כירורגי סיכון. למעשה עצם השימוש בהרדמה הוא כבר הליך שיש בו סיכונים. ניתוחים עשויים להסתיים בצורה מוצלחת ובה נפתרת הבעיה שלשמה נועד הניתוח. אך מנגד ניתוחים יכולים להסתיים כישלון ההליך, לעתים אפילו החמרת הבעיה הרפואית הוא בעיה חדשה שנוצרה בעקבות הניתוח. וישנם גם מקרים בהם ניתוחים מסתיימים במוות.
כישלון של הליך רפואי הוא אינו רשלנות רפואית. יתכן מצב כי הרופאים נקטו במידת המיומנות הדרישה, הקפידו על כל הכללים ועשו מעל ומעבר על מנת שהניתוח יצליח, ובכל זאת לא עלה בידם.
אך מתי זה כן מקרה של רשלנות רפואית בניתוחים? הדברים אינם שחור ולבן, ולא תמיד קל לראות היכן מתחילה הרשלנות. למרות שיש גם מקרים בהם זה ברור כי דברים לא התבצעו בצורה תקינה. יש לבחון את התנהלות הצוותים הרופאים, מהשלבים שקדמו לניתוח, וגם אחריו, ולבחון האם נהגו כפי שצריך. למשל אם נגלה כי הרופא שביצע את הניתוח הוא אינו הרופא בעל ההסמכה המתאימה לביצוע סוג זה של ניתוחים, זוהי דוגמה לרשלנות.
כל ניתוח המתקיים בישראל, מחייב את הסכמתו המלאה (בכתב) של המועמד לניתוח באמצעות טופס הסכמה מדעת. חתימתו של המועמד לניתוח על גבי טופס זה חייבת להתקיים לאחר שמהמועמד לניתוח קיבל את מלוא האינפורמציה הנדרשת בנוגע להליך הניתוחי, לרבות, הסיכונים הנלווים להליך, סיכויי ההחלמה, תהליך ההחלמה וכדומה. רשלנות רפואית בניתוח מתרחשת בין היתר במקרים בהם ההליך הניתוחי התבצע ללא הסכמתו המפורשת של המועמד לניתוח, או לחילופין, במקרים בהם המידע אשר נמסר למועמד לניתוח על ידי הצוות המטפל היה שגוי, חסר או מוטעה. בשורות הבאות תוכלו למצוא מידע כללי אודות עילות נוספת להגשת תביעות רשלנות בסוגים שונים של ניתוחים.
דוגמאות לרשלנות רפואית בניתוחים
טכניקת ניתוח שאינה מתאימה – לפעמים ישנה יותר מדרך אחת להתמודד עם הבעיה. ישנם סוגים שונים של הליכים כירורגיים, ולכל אחד יתרונות וחסרונות. אך ישנם חולים מסוימים שבגלל מורכבת מצבם הרפואי ואולי נוכחותן של מחלות רקע, אינם מתאימים להליכים מסוימים. למשל יתכן כי ניתוח הוא אמנם דרך יעילה לטפל בבעיה מסוימת, אך לאור מצבו הרפואי של המטופל זהו אינו ההליך המתאים.
אי ביצוע של בדיקות מקדימות – בטרם אדם נכנס לניתוח יש לבצע בדיקות שונות על מנת לוודא את התאמתו לניתוח. הבדיקות אותן יבצעו הרפאים עשויות להשתנות בהתאם לגילו ומצבו הרפואי של המטופל. אי ביצוע של בדיקות נדרשות יכול להיות עילה להגשת תביעת פיצויים רשלנות רפואית.
השארת חפצים בגופו של המנותח – במהלך ההליך הכירורגי הרופאים משתמשים בכלים ועזרים שונים. ישנן מקרים של תביעות רשלנות רפואית בעקבות מקרים בהם רופאים שכחו אביזרים רפואיים בתוך גופו של המנותח. המכשירים הרפואיים והעזרים השונים עלולים לגרום לנזק, וגם הצורך בהליך כירורגי נוסף לצורך הוצאתם הוא סיכון נוסף עבור המטופל.
אי נוכחות של רופא מרדים – הליכים כירורגיים דורשים הרדמה או סדציה, דבר הדורש נוכחות של רופא מרדים המנטר את מצבו של המטופל ויודע להגיב בהתאם במקרה וחלות תופעות לא רצויות הקשורות להרדמה. גם מקרה של אי נוכחות רופא מרדים, שגרמה לתוצאות טרגיות יכול להיות עילה להגשת תביעה רשלנות רפואית.