רשלנות באבחון מחלות נוספות

אנו בעלי ניסיון מוכח ואיכותי בניהול
תיקי רשלנות רפואית רבים העוסקים באבחון מחלות בתחומי רפואה מגוונים.

רשלנות באבחון מחלות היא אחד מהסוגים של תביעות רשלנות רפואית. אבחון שגוי או אחון מאוחר של מחלות יכול לגרום להחמרת המחלות ואף לפטירת החולה. כאשר האבחון שגוי או מאוחר – החולה אינו מקבל את הטיפול הנדרש. וזו היא עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.

תביעות רשלנות רפואית

תביעות רשלנות רפואית הן תביעות אזרחיות המוגשות בגין עוולת רשלנות, וזאת בהתאם לדיני הנזיקין המונהגים במדינת ישראל. תביעות אלו מתייחסות למגוון רחב של מקרים בהם קבלת הטיפול הרפואי או אי-קבלת הטיפול הרפואי ההולם גרמה לנזק פיזי או נפשי למטופל. תביעות הרשלנות הרפואית חולשות על כל תחומי הרפואה המודרנית, לרבות, ניתוחים פלסטיים, הריון ולידה, רפואת שיניים, רשלנות באבחון מחלות, רשלנות רפואית במתן טיפול תרופתי ועוד.

בישראל אין חוק רשלנות רפואית, אלא הגדרה של עוולת הרשלנות המעוגנת בסעיף 35 לדיני הנזיקין. על פי סעיף 35  ”עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.

סעיף 36 לחוק מטיל את החובה כלפי כל אדם, ולפיכך גם על צוותים רפואיים. ” החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף.

 

תביעת פיצויים רשלנות רפואית

תביעת פיצויים רשלנות רפואית נשענת על 3 עקרונות בסיסיים:

  1. נזק – לא ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית אם לא הוכח כי נגרם נזק למטופל. עצם הרשלנות, אינה מזכה בפיצויים.
  2. קשר סיבתי – יש צורך להוכיח קשר סיבתי בין פעולת הרשלנות, לבין קרות הנזק למטופל.
  3. סטיית המזיק מהסטנדרטים, כפי שהם מוגדרים בסעיף 35 לחוק הנזיקין.

במדינת ישראל מתרחשים מידי יום אלפי הליכים רפואיים שונים. הרופאים והצוותים הרפואיים עושים עבודת קודש ומצילים חיי אדם. אך אף על פי כן אינם חפים מטעויות. ישנם מקרים בהם אכן רופאים או מטפלים שונים נהגו ברשלנות, אך חשוב להגיד בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי כישלון הליך רפואי אינו מעיד על רשלנות.

לא כל ניתוח מצליח, לא כל בדיקה מצליחה לזהות מחלה בזמן. הרפואה אמנם מתקדמת אך אינה מושלמת. יתכן כי אדם ייכנס לניתוח, ויצא ממנו עם פגיעה חדשה שאולי תגרום לו לנכות. אך לעתים אלו הם סיכונים ידועים, והתרחשותם אינה בהכרח מעידה על רשלנות.

לפני שממהרים להפנות אצבע מאשימה, יש לבצע ניתוח של התיק הרפואי. כאשר מחלה לא הובחנה בזמן, לא בהכרח מדובר במקרה של רשלנות באבחון מחלות. עורכי דין לרשלנות רפואית נוהגים להתייעץ עם רופאים מומחים על מנת לבחון את התיק הרפואי ולנסות להעריך האם יש כאן חשש לרשלנות רפואית, ומה הם סיכויי ההצלחה בתביעת רשלנות רפואית.

רשלנות באבחון מחלות

רשלנות רפואית יכולה להתרחש בכל שלבי הטיפול הרפואי

מקרי רשלנות בטיפול רפואי יכולים להתרחש בכל נקודת זמן. אלו יכולים להיות מקרים בהם הייתה רשלנות באבחון מחלה, לדוגמה אבחון מאוחר של סרטן או אבחון שגוי. אלו יכולים להיות מקרים בהם לא ניתן הטיפול הנכון, רשלנות רפואית בתרופות, רשלנית רפואית בניתוחים או במעקב הבריאותי שלאחר הניתוח.

ישנו מקרה יוצא דופן, שבו ניתן להגיש תביעה כספית גם ללא הוכחת הנזק – מקרה של אי הסכמה מדעת. על פי חוק זכויות החולה, המטפל צריך לקבל את הסכמת החולה להליך הרפואי (למעט מקרים מיוחדים). המשמעות של זה היא שעל הרופא למסור לחולה את כל המידע על ההליך הרפואי, הסיכונים והאלטרנטיבות (גם אם אינן נכללות סל הבריאות). כאשר מטופל אינו מקבל את כל המידע, זהו יכול להיות מקרה של אי הסכמה מדעת.

מי זכאי להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית?

כל אזרח במדינת ישראל אשר נגרם לו נזק ישיר כתוצאה מרשלנות רפואית זכאי להגיש תביעה בגין עוולת רשלנות. הורים לילדים קטינים (מתחת לגיל 18) זכאים להגיש את התביעה בשמם. במקרים בהם המטופל נפטר כתוצאה מרשלנות רפואית, התלויים במנוח זכאים בהגשת התביעה וזאת במידה והם ניזוקו עקב פטירתו של המנוח.

רשלנות רפואית – את מי תובעים והיכן מנהלים את תיק התביעה?

תביעות בגין רשלנות רפואית מופנות כנגד הגורם המטפל, בין אם מדובר באיש מקצוע פרטי כגון: רופא, רוקח, מנתח, מרדים וכדומה, ובין אם מדובר במוסד רפואי כגון בית חולים, קופת חולים, מרכז רפואי וכדומה. תביעות הרשלנות הרפואית מנוהלות באמצעות מערכת בתי המשפט בישראל, כאשר גובה סכום התביעה מגדיר את סוג הערכאות המשפטיות. תביעות רשלנות רפואית עד לסכום תביעה של 2.5 מיליון שקלים, מוגשות לבית המשפט השלום ותביעות בסכומי תביעה גבוהים מסכום זה מוגשות לבית המשפט המחוזי.

הגשת תביעת רשלנות באבחון מחלה היא דבר מורכב מבחינה משפטית. תביעות אלו נמצאות על קו התפר בין תחום המשפט לתחום הרפואי. התביעות עשויות להיות מוגשות כנגד גופים גדולים וחזקים, ולהם גם חברות ביטוח המעמידות עורכי דין על מנת להדוף את התביעה. חשוב לעשות זאת באמצעות משרד עורכי דין המתמחים בתביעות רפואיות.

לייעוץ אישי ודיסקרטי ללא התחייבות חייגו 03-686-8831
או השאירו פנייה:

להרחבה בנושא רשלנות באבחון מחלות נוספות ראה גם

תיקים לדוגמה בנושא icons_article מאמרים ומידע בנושא
פתיחה
שלום, שמי אסף אודיז,
יש לי ניסיון מוכח בייצוג לקוחות במצבים מורכבים.
אני כאן כדי להקשיב לך ולעזור לך למצוא את הדרך הנכונה עבורך.
Call Now Button
חדשות המשרד
דילוג לתוכן