פגיעה באוטונומיה בלידה: זכויות היולדת להחלטה מדעת

בלידה, מעבר לסיכונים הרפואיים הטבעיים הכרוכים בתהליך, קיימת זכותה הבסיסית של היולדת לקבל החלטות על גופה ועל דרך הטיפול בה. זכות זו אינה נעלמת עם כניסתה לחדר הלידה ואף מקבלת משנה חשיבות בשל הרגישות של התהליך והמשמעות הרגשית והפיזית של חוויית הלידה.
מושג "ההסכמה המדעת" מהווה זכות יסוד של כל מטופלת, לרבות יולדת. זכות זו כוללת את הזכות לקבל מידע מלא על הטיפולים המוצעים, הסיכונים הכרוכים בהם, החלופות הקיימות, והתוצאות הצפויות. על בסיס מידע זה, המטופלת זכאית לקבל החלטה מושכלת ולתת או לסרב למתן הסכמתה לטיפול. זכות זו מעוגנת הן בחוק זכויות החולה והן בפסיקה נרחבת של בתי המשפט.

מהי פגיעה באוטונומיה?

פגיעה באוטונומיה מוגדרת כשלילת האפשרות של המטופלת לבחור על בסיס מידע מלא את דרך הטיפול בה. פגיעה זו מתרחשת כאשר הצוות הרפואי נוהג בגוף המטופלת מבלי לקבל הסכמה מדעת, או כאשר המידע שניתן לה אינו מלא או מדויק, ובכך נפגעת יכולתה לקבל החלטה מושכלת. במקרים של רשלנות רפואית בלידה, סוגיה זו הופכת למשמעותית במיוחד, שכן החלטות קריטיות מתקבלות בזמן אמת ועלולות להשפיע על האם והיילוד.
הפסיקה הישראלית מכירה בפגיעה באוטונומיה כעילה עצמאית לפיצוי, גם במקרים בהם לא נגרם נזק פיזי ישיר למטופלת או לעובר. ההכרה במשמעותה של הפגיעה באוטונומיה נובעת מהבנה כי זכותה של המטופלת על גופה היא ערך יסוד והפגיעה בה גורמת נזק נפשי ורגשי משמעותי, גם אם התוצאה הרפואית בסופו של דבר הייתה חיובית.

דוגמאות לפגיעה באוטונומיה בלידה

פגיעה באוטונומיה בלידה עשויה להתבטא במצבים שונים בהם היולדת לא קיבלה את המידע המלא או לא שותפה בהחלטות. להלן מספר דוגמאות שכיחות שממחישות כיצד זכותה של האישה על גופה נפגעת ברגעים הקריטיים של הלידה.

ניתוח קיסרי ללא הסכמה מדעת

אחת הדוגמאות השכיחות לפגיעה באוטונומיה בלידה היא ביצוע ניתוח קיסרי ללא מתן הסבר מלא או ללא קבלת הסכמה מדעת. במצבים בהם קיים זמן להסבר, על הצוות הרפואי לפרט בפני היולדת את הסיבות לניתוח, החלופות הקיימות, הסיכונים הכרוכים בו והשלכותיו לעתיד. מתן הסבר חטוף או כפיית הסכמה בלחץ זמן שאינו מוצדק מהווים פגיעה באוטונומיה.

שימוש בכלי עזר ללידה

במקרים בהם נעשה שימוש בכלי עזר כגון ואקום או מלקחיים מבלי ליידע את היולדת על הצורך בשימוש בהם, על הסיכונים הכרוכים ועל החלופות האפשריות – מדובר בפגיעה נוספת באוטונומיה. היולדת זכאית לדעת מה נעשה לה ומדוע, גם בתנאי לחץ של חדר הלידה.

מתן תרופות או הרדמה ללא שיתוף היולדת

מתן תרופות לזירוז לידה או הרדמה אזורית (אפידורל) ללא שיתוף היולדת בהחלטה וללא קבלת הסכמה מדעת מהווה פגיעה ברורה באוטונומיה. הצוות הרפואי מחויב להסביר את השפעות התרופות, תופעות הלוואי האפשריות וההשלכות על מהלך הלידה.

במקרים מסוימים, התעלמות מתסמינים או ביצוע בדיקות חסרות עלולות להיחשב גם כמצבים של רשלנות רפואית באבחון, כאשר לא בוצע בירור מספק למצבה של היולדת בזמן אמת.

ההיבט המשפטי והפסיקה

בתי המשפט בישראל פוסקים פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה גם במקרים בהם לא הוכח נזק פיזי חמור למטופלת או לעובר. הפסיקה מכירה בכך שהפגיעה בזכות לקבלת החלטה מדעת גורמת בעצמה לנזק, הן מבחינה עקרונית והן מבחינה נפשית ורגשית.
החובה המוטלת על הצוות הרפואי כוללת שלושה היבטים עיקריים. ראשית, חובת הסבר מלא ובהיר על הטיפול המוצע, הסיכונים, החלופות, והתוצאות הצפויות. שנית, חובת קבלת הסכמה מפורשת מהמטופלת, תוך מתן זמן סביר לקבלת ההחלטה. שלישית, חובת תיעוד נאות של תהליך מתן ההסבר וקבלת ההסכמה.
בחדר הלידה, למרות הלחץ והדחיפות לעיתים, הצוות נדרש למצוא את האזן בין הצורך הרפואי לבין כיבוד זכויות היולדת. במצבי חירום אמיתיים, ההסבר יכול להיות קצר יותר, אך עדיין נדרש להסביר את הבסיסי ולקבל הסכמה.

כיצד לפעול במקרים של פגיעה באוטונומיה

זכויות היולדת בחדר הלידה אינן נעלמות עם כניסתה לבית החולים. פגיעה באוטונומיה בלידה מהווה עילה משפטית עצמאית לפיצוי, המכירה בחשיבות זכותה של האישה לקבל החלטות על גופה גם ברגעים הקריטיים של הלידה.
נשים ומשפחות שחשות כי זכויותיהן נפגעו בתהליך הלידה, בין אם נגרם נזק פיזי ובין אם לא, מוזמנות לבחון את המקרה עם עורך דין מומחה ברשלנות רפואית.
בדיקה מקצועית יכולה לאמת האם אכן הופרו זכויותיהן והאם קיימים יסודות לתביעה משפטית בגין פגיעה באוטונומיה או רשלנות רפואית.
עו"ד אסף אודיז, עם 20 שנות ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית ובהתמחות מיוחדת ברשלנות רפואית בהריון ובלידה, עומד לרשותכן לבדיקה וייעוץ מקצועי בנושא זה.