סוכרת הריון שלא אובחנה – תביעה וראשי נזק

סוכרת הריונית (GDM – Gestational Diabetes Mellitus) היא סיבוך שכיח של הריון המופיע בכ-5-10% מההריונות בישראל. הסיבוך נגרם משינויים הורמונליים שמובילים לעמידות לאינסולין ולרמות גלוקוז גבוהות בדם האם. ללא זיהוי וטיפול הולם, ה-GDM עלול להוביל לסיבוכים קשים בעובר – מקרוזומיה, אי-בגרות ריאות, היפוגליקמיה יילודית, ואף מוות תוך-רחמי – ולסיבוכים ביולדת – רעלת הריון, לידה מוקדמת, ודיסטוציה של כתפיים.
כאשר סוכרת הריונית אינה מאובחנת בזמן או כאשר האיזון אינו מבוצע כראוי, ההשלכות עלולות להיות הרסניות – ובמקרים רבים ניתן היה למנוע אותן באמצעות ביצוע הסקר הרוטיני ומעקב הולם. במאמר זה אסקור את הפרוטוקול המקובל, את דפוסי הרשלנות, ואת דרכי התביעה והפיצוי.

פרוטוקול הסקר – מה אמור היה לקרות

בהתאם להנחיות משרד הבריאות ואיגוד הרופאים המיילדים, כל אישה בהריון אמורה לעבור סקר אוניברסלי לסוכרת הריונית. בדיקת העמסת הסוכר נעשית בשתי שיטות: שיטת שני השלבים (GCT של 50 גרם בשבועות 24-28, ובעקבות תוצאה חריגה – OGTT של 100 גרם), או שיטת הצעד האחד (OGTT של 75 גרם ישירות). כאשר קיימים גורמי סיכון – השמנה, גיל מעל 35, היסטוריה משפחתית של סוכרת, הריון קודם עם GDM, עובר מקרוזומי בהריון קודם – יש לבצע את הסקר מוקדם יותר, ולרוב חוזרים עליו בשבועות 24-28.
במקרים מסוימים, יש לבצע בדיקת HbA1c בתחילת ההריון – מדד לרמות הסוכר ב-3 חודשים האחרונים – כדי לשלול סוכרת שקדמה להריון. תוצאה חריגה מחייבת מעקב הדוק של אנדוקרינולוג. חוזר משרד הבריאות קובע מסגרת זמנים ברורה ופרוטוקול מעקב, וכל סטייה מפרוטוקול זה דורשת הצדקה.

הרשלנות הנפוצה באבחון GDM

הרשלנות השכיחה ביותר היא אי-ביצוע הסקר בכלל. אישה מגיעה למעקב הריון, עוברת את הבדיקות הרוטיניות, אבל את בדיקת העמסת הסוכר "שכחו" להזמין – או שהוזמנה ולא בוצעה. תיעוד רפואי לקוי, מעקב לא-סדיר, ואי-פולו-אפ של הבדיקות החסרות הם סיבות שכיחות לאי-ביצוע. רשלנות שנייה היא פענוח שגוי של תוצאות – תוצאה גבולית שפורשה כתקינה, או תוצאה חריגה שלא הוצגה לאישה באופן ברור.
רשלנות שלישית היא אי-הפניה לאנדוקרינולוג או לדיאטנית כאשר האבחנה נקבעה. GDM מאובחן מחייב מעקב מיידי הכולל מדידת סוכרים יומית, ייעוץ תזונתי, ובמקרים לא-מאוזנים – טיפול תרופתי (אינסולין או מטפורמין). פיגור של שבועות בהתחלת הטיפול עלול להחמיר משמעותית את מצב העובר. רשלנות רביעית היא אי-ביצוע אולטרסאונד סדור להערכת משקל העובר ונפח מי השפיר במהלך השליש השלישי – מעקב חיוני לגילוי סיבוכים.

הנזקים העובריים והאימהיים

מקרוזומיה היא הסיבוך השכיח ביותר – עובר במשקל מעל 4,000 גרם או 4,500 גרם. מקרוזומיה מגבירה את הסיכון לדיסטוציה של כתפיים, לפגיעת Erb, ולצורך בניתוח קיסרי. פוליהידרמניון (עודף מי שפיר) הוא סיבוך נוסף, המעלה את הסיכון ללידה מוקדמת ולמצג בעייתי של העובר. היפוגליקמיה יילודית – רמות סוכר נמוכות ביילוד לאחר הלידה – עלולה לגרום פגיעה מוחית אם אינה מטופלת מהר.
סיבוכים נוספים כוללים: אי-בגרות ריאות של העובר (הסיכון לתסמונת מצוקה נשימתית גובר), פוליציטמיה, והפרעות מטבוליות. במקרים קיצוניים – מוות תוך-רחמי (IUFD). הפטירה התוך-רחמית בהריונות עם GDM לא-מאוזן שכיחה יותר, במיוחד בשבועות המאוחרים, ומהווה אחת המצוקות הגדולות בתחום.

ההוכחה והפיצויים

הוכחת רשלנות בתיק GDM דורשת שלוש שכבות. השכבה הראשונה – הוכחה שהבדיקה לא בוצעה או שתוצאותיה לא טופלו: חסר תיעוד, חוסר המשך, תוצאות שלא הועברו לאישה. השכבה השנייה – הוכחה שהבדיקה הייתה מגלה סוכרת (או שכבר גילתה) – לעיתים יש צורך בבדיקות HbA1c מאוחרות שמצביעות רטרוספקטיבית על הימצאות סוכרת. השכבה השלישית – הוכחת קשר סיבתי בין ה-GDM הלא-מאובחן לנזק הקונקרטי (מקרוזומיה שהובילה לדיסטוציה, למשל).
הפיצויים משתנים לפי הנזק: בתיקי פגיעה עוברית קשה (CP בעקבות תשניק בלידה מורכבת של עובר גדול) – מיליוני שקלים רבים. בתיקי פגיעת Erb בלבד – מאות אלפים עד מיליונים. בתיקי פטירה תוך-רחמית – מאות אלפים עד 1.5 מיליון. בתיקי סיבוכים אצל האם – בדרך כלל סכומים נמוכים יותר.

שאלות ותשובות

לא עשו לי בדיקת העמסת סוכר – האם זה רשלנות?
אי-ביצוע הבדיקה הוא סטייה מהסטנדרט. אם הוכח שהיית סובלת מ-GDM וכתוצאה נגרם נזק – יש עילה לתביעה.
התינוק נולד במשקל 4.2 קילו עם דיסטוציה – האם זו רשלנות?
ייתכן בהחלט. אם היה ניתן לחזות את המקרוזומיה ולדון על ניתוח קיסרי מתוכנן – יש עילה. נדרשת בדיקה של הסקר והמעקב.
ה-HbA1c שלי בתחילת ההריון היה 6.3. האם היו צריכים להמשיך עוד מעקב?
HbA1c 6.3 מחשיד לסוכרת בהריון. אם לא הופנית לבירור מעמיק ולאנדוקרינולוג – זוהי סטייה מהסטנדרט.

פנייה לעורך דין מומחה – הצעד הבא שלכם

אם אתם מתמודדים עם מצב שבו אתם חושדים ברשלנות רפואית בלידה, אני מזמין אתכם לפגישת ייעוץ ראשונית ללא עלות ובלי התחייבות. המשרד פועל בשיטת No Win No Fee – ללא תשלום עד לקבלת הפיצוי.