הרפואה המודרנית הגיעה להישגים מרשימים, אך למרות זאת, לצערנו ישנם מקרים של רשלנות רפואית בניתוחים.
כיום אנו יכולים לבצע ניתוחים הנותנים מענה למגוון בעיות רפואיות, טיפולים היכולים להציל חיי אדם. פרוצדורות רפואיות שלפני כמה עשרות שנים נחשבו למדע בדיוני, קיימות היום בכל בית חולים. ויחד עם זאת, לעתים מתרחשות טעויות ואף מקרים של רשלנות.
רשלנות בניתוחים מתייחסת לרשלנות המתרחשת בכל ציר הזמן שלפני הניתוח, במהלך הניתוח וגם אחריו. למשל לפני הניתוח יש לערוך בדיקות שונות ולבדוק היטב את מצבו הרפואי של המטופל. במצבים רפואיים מסוימים הניתוח יכול לגרום לסיכונים מיותרים ולכן על הרופאים לשקול האם ניתן או כדאי לנתח. וגם במהלך הניתוח ישנם כללים ונהלים שצריכים להתבצע ובטח שאין מקום לרשלנות. ולבסוף, רשלנות רפואית לאחר ניתוח – רשלנות המתרחשת בטיפול והמעקב במטופל לאחר שיצא מחדר הניתוחים.
ואמנם לא נעסוק בזה הפעם, אך בהערת שוליים נזכיר כי ישנם גם מקרים של רשלנות רפואית באבחון. גם אבחון מאוחר או אבחון שגוי עלולים להביא לתוצאות טרגיות ובמקרים רבים אלו הן עילות לתביעות בגין רשלנות רפואית. לדוגמה איחור באבחון מחלת כליות.
רשלנות רפואית בניתוחים
תביעת רשלנות רפואית נשענת על 3 עקרונות – הוכחת קיומה של עוולת ההתרשלות, הוכחת הנזק שנגרם למטופל והוכחת הקשר הסיבתי בין הרשלנות לבין הנזק. אלו הם אינם דברים מובנים מאליהם, והם עשויים להיות מאתגרים מאוד להוכחה.
ישנם ניתוחים רבים שמסתיימים בתוצאות טרגיות; זהו יכול להיות מוות של המטופל או נזקים בריאותיים חמורים שלא ציפה להם. אם אדם נכנס לניתוח בעמוד השדרה, ונגרמה לו פגיעה עצבית אשר גרמה לו לשיתוק; אין ספק כי נגרם לו נזק. אך אין זה אומר כי מדובר במקרה של רשלנות בניתוחים, אלו הם חלק מהסיכונים הקיימים ברפואה.
הוכחת רשלנות רפואית דורשת להוכיח כי את עוולת ההתרשלות, כפי שהיא מוגדרת בחוק הנזיקין; סעיף 35 לפקודת הנזיקין מגדיר זאת כך: ”עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.“
אך גם אם הוכחה רשלנות רפואית בניתוח, וגם אם אין ספק שנגרם למטופל נזק כתוצאה מההליך הרפואי, עדיין ישנו צורך להוכיח כי הנזק הוא בהכרח תוצאה של הרשלנות הרפואית. לא תמיד קל להוכיח זאת.
היעדר הסכמה מדעת
ישנו מקרה חריג בו אין צורך להוכיח את הקשר הסיבתי, והוא המקרה של היעדר הסכמה מדעת. ניתוח, או הליך רפואי אחר, דורש את הסכמתו המודעת של האדם. ובמידה ובוצע הליך רפואי בהיעדר הסכמה מדעת, זוהי עילה לתביעה כנגד הרופא או המוסד הרפואי.
על הרופאים חלה חובת הגילוי, כלומר החובה למסור מטופל את כל הפרטים בקשר לניתוח שהוא עומד לעבור. על הרופא להסביר מהי מטרת הניתוח ומהי מהות הניתוח. יש להסביר למטופל מהן התועלות, אך גם מה הסיכונים שבהליך, תופעות הלוואי וסיכויי ההצלחה.
למעשה מדובר ביותר מכך, על הרופא גם להציג את החלופות האפשרויות; ישנם מקרים בהם ישנן אפשרויות טיפול שונות, ולמטופל מגיע לדעת על אפשרויות הטיפול האחרות (אפילו אם אינן כלולות בסל הבריאות).
כאשר אנו מדברים על רשלנות בניתוחים, אתם בוודאי מדמיינים ניתוחים מצילי חיים, כמו למשל ניתוח להוצאת גידול סרטני או ניתוח קיסרי להצלחת חיי תינוק. אך ישנם ניתוחים שאינם קשורים למצבים מסכני חיים. מקרים רבים של רשלנות רפואית בניתוחים מתרחשים דווקא בניתוחים אלקטיביים, כמו למשל ניתוחים המתבצעים למטרות קוסמטיות. מכיוון שבניתוחים אלו אין צורך רפואי, מצופה מהרופא להסביר בפירוט רב על כל הסיכונים וההשלכות.
רשלנות רפואית לאחר ניתוח
לצורך העניין, מקרים של רשלנות רפואית בניתוחים כוללים גם מקרים של רשלנות רפואית בניתוח קיסרי. כאשר מסתיים ההליך הכירורגי והמטופל יוצא מחדר הניתוחים וחדר ההתאוששות, עדיין ישנם סיכונים ולכן ישנו צורך במעקב מיוחד. על הרופאים להיות ערניים לתסמינים שונים, ובהתאם לכך להגיב. למשל, בין הסכנות להן חשוף המטופל לאחר הניתוח ישנן סכנות של זיהומים או דימומים פנימיים.
המחוקק אינו מצפה כי רופא מומחה יעמוד לצידו של המטופל לצורך השגחה צמודה במשך ימים שלמים, אך בכל זאת ישנו צוות רפואי שאמור להיות קשוב לתסמינים ולהזעיק רופא במידת הצורך. שימו לב כי על הצוות הרפואי לנהל גיליון רפואי בו ירשמו כל תלונות המטופל, וכל ההליכים הרפואיים שבוצעו או התרופות שניתנו. מידע זה חיוני לצוות הרפואי, והיעדר רשומה רפואית הוא בפני עצמו עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.
רשלנות בניתוחים
רשלנות בניתוחים, כמו כל סוגיה אחרת של רשלנות רפואית, היא תמיד עניין מורכב וקשה להוכחה. תביעות פיצויים בגין רשלנות רפואית דורשות עורכי דין מומחים לרשלנות רפואית. נהוג להשתמש במונח עורך דין רפואי, זאת מכיוון שלצד הידע והניסיון המשפטי, יש לו גם הכרות גבוהה עם פרוצדורות רפואיות, טרמינולוגיה רפואית ותקנות בתי החולים ומשרד הבריאות.
אם ישנו חשש כי נפגעתם מרשלנות רפואית, פנו קודם כל לייעוץ במשרדינו. לא קל לנהל תביעת רשלנות רפואית, ולכן חשוב שנבדוק היטב את כל המסמכים הרפואיים וניוועץ ברופאים מומחים בטרם נגיש תביעה. למידע נוסף בנושאי תביעות רשלנות רפואית אתם מוזמנים לעקוב אחר ערוץ היוטיוב של עו"ד רשלנות רפואית אסף אודיז.
