לבירור פיצויים, ניתן להתקשר:
03 686 8831
לייעוץ חינם ללא התחייבות, עבור הערכת שווי תביעתך, יש למלא פרטים:
התקשרו: 03-686-8831

רשלנות רפואית בניתוח


ניווט מהיר:

רשלנות רפואית בניתוח קיסרי

רשלנות רפואית בניתוחי עיניים


רשלנות רפואית בניתוחי ראש


רשלנות רפואית בניתוחי גב

רשלנות רפואית בניתוחי פה ולסת

רשלנות רפואית בניתוח לקיצור קיבה

רשלנות רפואית בגין השארת חפץ/גוף זר בגופו של המנותח

רשלנות רפואית בניתוח פלסטי



הצלחתו של ניתוח באשר הוא תלויה במכלול של גורמים: החל ממיומנותו ומניסיונו של המנתח, עובר להיכרותו עם מצבו הרפואי של המטופל הספציפי וכלה באמצעים, בטכנולוגיות ובכוח האדם העומדים לרשותו של המנתח בחדר הניתוח.  

הניתוח למעשה מתחיל כבר בשלב אבחון המחלה, שלב בחינת האלטרנטיביות הטיפוליות העומדות לפני המטופל. לאחר מכן מגיע השלב בו מכינים את המטופל לניתוח, (שלב בו המטופל גם צריך לתת את הסכמתו מדעת לעצם הניתוח) ולאחריו מבצעים במטופל את הניתוח, אך גם בכך לא הסתיים הדבר וצריך לעקוב אחר המטופל בעודו מתאושש מן הניתוח. לעתים ישנם סיבוכים שנוצרים לאחר הניתוח כתוצאה מזיהום שמתפתח וכיוצ"ב סיבוכים והדבר מצריך לעתים ניתוחים חוזרים או נוספים. לעתים בסיומו של ניתוח, גם ללא סיבוכים, עומדת בפני המטופל דרך ארוכה של שיקום והחלמה. גם בתקופה זו על הרופא המטפל להמשיך וללוותו, לערוך לו ביקורות עתיות לפי הצורך ולראות האם התוצאות של הניתוח אכן השיגו את המטרה.  

כל ניתוח המתקיים בישראל, מחייב את הסכמתו המלאה (בכתב) של המועמד לניתוח באמצעות טופס הסכמה מדעת. חתימתו של המועמד לניתוח על גבי טופס זה חייבת להתקיים לאחר שמהמועמד לניתוח קיבל את מלוא האינפורמציה הנדרשת בנוגע להליך הניתוחי, לרבות, הסיכונים הנלווים להליך, סיכויי ההחלמה, תהליך ההחלמה וכדומה. רשלנות רפואית בניתוח מתרחשת בין היתר במקרים בהם ההליך הניתוחי התבצע ללא הסכמתו המפורשת של המועמד לניתוח, או לחילופין, במקרים בהם המידע אשר נמסר למועמד לניתוח על ידי הצוות המטפל היה שגוי, חסר או מוטעה. בשורות הבאות תוכלו למצוא מידע כללי אודות עילות נוספת להגשת תביעות רשלנות בסוגים שונים של ניתוחים. 

רשלנות רפואית בניתוח קיסרי

ניתוח קיסרי המהווה הליך כירורגי המיועד לצרכי הוצאת עובר (אחד או יותר) מגופה של האישה ההרה, מתבצע בכל אותם מקרים בהם הנשים ההרות אינן יכולות ללדת את ילדיהם בצורה רגילה (לידה ווגינלית). ניתוח קיסרי, בין אם הוא מיושם במסגרת ניתוח דחוף עקב צורך המתעורר תוך כדי לידה רגילה, ובין אם הוא מיושם במסגרת ניתוח מתוכנן הנובע בין היתר מסיבת לידה מרובת עוברים, הינו הליך ניתוחי מורכב הכולל בתוכו סיכונים שונים העלולים להתרחש עקב סיבוכים כאלו ואחרים במהלך הניתוח. מרבית הסיבוכים מתעוררים עקב הליך ניתוח לקוי או רשלני מצד הצוות המטפל, דבר העלול להסב נזקים בלתי הפיכים ליולדת ולעובר כאחד. 

רשלנות רפואית בניתוחי עיניים

ניתוחי עיניים הינה הגדרה כוללת למגוון רחב של הליכים כירורגיים הקשורים לאזור העין. ניתוחים אלו כוללים בתוכם ניתוחים מורכבים וממושכים לצד הליכים כירורגיים המתאפיינים בפרוצדורות מועטות. כפועל יוצא מכך, ניתוחי העיניים שונים באופן התנהלותם ומכאן גם החשיבות בעריכת בדיקות התאמה מקדימות המיועדות לצרכי הצלחת הניתוח. בדיקות אלו מתקיימות גם לצרכי מניעת סיבוכים אפשריים העלולים להתרחש במהלך ההליך הניתוחי, ולפיכך, הצוות המטפל מחויב בעריכת בדיקות מקדימות באזור העין טרם ההליך הניתוחי. רשלנות רפואית בניתוחי עיניים נובעת בין היתר מדיאגנוזה רפואית לקויה עליה התבסס הצוות המטפל במסגרת הכנתו של המטופל לניתוח המיועד. בנוסף, רשלנות רפואית בניתוחי עיניים יכולה להתרחש בכל אותם מקרים בהם ההליך הניתוחי יושם באופן רשלני ולא על ידי צוות מנוסה ומיומן בביצוע הניתוח הנדרש. 

רשלנות רפואית בניתוח עיניים

רשלנות רפואית בניתוחי ראש

ניתוחי ראש במסגרתם מתבצע הליך של פתיחת הגולגולת, נועדו לצרכי טיפול במספר מצבים רפואיים המחייבים את קיומו של ההליך הניתוחי. מצבים אלו כוללים בין היתר: מקרי אפילפסיה חריגים, טיפול בשבר תוך מוחי, הוצאת גידול מוחי ועוד. מכיוון שניתוחי הראש הינם הליכים ניתוחיים מורכבים ומסובכים, קיים הכרח לקיומן של בדיקות ובירורים רפואיים מקיפים בכל הנוגע להחלטה האם עדיף לבצע את ההליך הניתוחי או להימנע ממנו. רשלנות רפואית בניתוחי עיניים נובעת מכך שכל טעות רפואית במהלך הניתוח עלולה להוביל לנזק בלתי הפיך למנותח ובמקרים מסוימים להוביל לשיתוק מוחלט. כמו כן, אי קבלת מידע מורחב אודות ההליך הניתוח והשלכותיו מהווה אף היא עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית. 

רשלנות רפואית בניתוחי גב 

הטיפול הרפואי בכאבי גב כרוניים ומתמשכים כולל בין היתר: טיפול תרופתי, טיפולי פיזיותרפיה, טיפולי זריקות מקומית להפחתת עוצמת הכאב וטיפולים כירורגיים במסגרת ניתוחי גב. הפניית המטופלים לניתוח גב הינה החלטה רפואית החייבת להתבצע במסגרת שיקול דעת מורחב מצידו של הרופא המטפל, וזאת לאחר קיומן של בדיקות שונות המיועדות לצרכי אומדן רמת הכאב ממנו סובל המטופל. בין יתר סוגי הבדיקות המיועדות לאבחון כאבי הגב תוכלו למצוא: צילומי רנטגן, בדיקות דם ושתן, MRI, CT  ועוד. רשלנות רפואית בניתוחי גב נובעת גם בכל אותם מקרים בהם הרופא המטפל החליט על דרכי טיפול שאינם הולמים את ממצאי הבדיקות השונות וגם בכל אותם מקרים בהם ההליך הניתוחי התבצע באופן רשלני אשר הסב נזק בלתי הפיך למנותח. 

רשלנות רפואית בניתוחי פה ולסת
ניתוחי פה ולסת מתקיימים גם לצרכי שיפור המראה האסתטי של חלל הפה, השיניים והלסת, וגם במקרים בהם קיים צורך דחוף בביצוע ניתוחי פה ולסת כתוצאה משברים בעצמות הפנים ו/או השיניים. בשני המקרים, קיימת חשיבות רבה לעריכת בדיקות מקדימות להליך הניתוחי, וזאת על מנת לקבל דיאגנוזה מדויקת בנוגע לרגישותו של המועמד לניתוח לחומרים שונים המוזרקים לחלל פיו במסגרת ההליך הניתוחי המתקיימים בניתוחי פה ולסת, לרבות, חומרי הרדמה. דיאגנוזה שגויה עלולה להוביל לנזקים בלתי הפיכים בחלל הפה, הלסתות ושיניו של המנותח, וכפועל יוצא מכך היא מהווה עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית. 

רשלנות רפואית בניתוחי פה ולסת

רשלנות רפואית בניתוח לקיצור קיבה
ניתוח קיצור קיבה הינו הליך כירורגי פולשני המיועד לצרכי טיפול באנשים הסובלים מבעיות שונות הנלוות לתופעת השמנת היתר. הליך ניתוחי זה הפך בשנים האחרונות להליך ניתוחי פופולארי ונפוץ, וזאת לנוכח העלייה המתמדת במספר האנשים הסובלים מהשמנת יתר. אף על פי בהליך ניתוחי זה מסייע לאותם אנשים המתמודדים עם בעיות השמנת יתר לנהל את חייהם באופן בריא ותקין יותר, הניתוחים לקיצורי קיבה טומנים בחובם לא מעט סיכונים כגון: חסימת מעי ואולקוס. כיום, כל אדם המועמד לניתוחי קיצורי קיבה נדרש לבצע סדרת בדיקות מקדימות הכוללות בין היתר: בדיקות אק"ג, בדיקות דם, צילומי חזה וקיבה ובדיקות נוספות. אבחון שגוי בנוגע להתאמתו של המועמד לניתוח להליך הניתוחי, עלול להסב נזקים בלתי הפיכים למנותח, והדבר מהווה עילה להגשתן של תביעות רשלנות רפואית. 

רשלנות רפואית בגין השארת חפץ/גוף זר בגופו של המנותח
הותרת חפץ/גוף זר בגופו של המנותח מהווה עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית. חפץ/גוף זר הוא למעשה כל חפץ או גוף בו נעשה שימוש במהלך ההליך הניתוחי, ובאופן רשלני, גוף/חפץ זה נשאר בגופו של המנותח. הגוף/חפץ זר יכול להיות: כפפת מנתחים, פד רפואי, בורג, חלק מציוד רפואי אשר נשבר במהלך הניתוח וכדומה. הותרת חפצים/גופים זרים בגופו של המנותח עלולה להסב לנזק רב הנובע בין היתר מהתפתחותו של זיהום חמור בגופו של המנותח, הופעת כאבים עזים (חוזרים ונשנים), דלקות חמורות ונזקים נוספים העלולים אף להסתיים במותו של המנותח. 

רוצים לדעת יותר על העילות בגינן ניתן להגיש תביעות רשלנות רפואית בניתוח? רוצים להיחשף לאופן הליכי הגשת התביעה בהיבט המשפטי-מקצועי? אנחנו ב-אסף אודיז, משרד עורכי דין המתמחה בניהול תיקי תביעות במגוון רחב של תחומי רשלנות רפואית, מאפשרים גם לכם להסתייע בשירותינו. צרו איתנו קשר עוד היום וגם אתם תוכלו להבטיח לעצמכם פגישת ייעוץ והכוונה משפטית מקדימה- ללא כל עלות וללא כל התחייבות מצידכם. 

רשלנות רפואית בניתוח פלסטי



ניתוחים פלסטיים הפכו בשנים האחרונות לניתוחים פופולאריים בקרב אוכלוסיות יעד מגוונות, כאשר היקף הניתוחים מיועד למגוון רחב של מטרות אסתטיות בגופו של המועמד לניתוח. בדומה לכל הליך ניתוחי אחר, גם הניתוחים הפלסטיים מחייבים את הסכמתו מדעת של המועמד לניתוח, וזאת לאחר שהוא נחשף למצוא האינפורמציה הנדרשת לו בכל הנוגע להליך הניתוח הפלסטי. תביעות רשלנות רפואיות בניתוח פלסטי נבחנות על ידי בתי המשפט במכלול ההיבטים הנלווים להליך הניתוחי, החל משלב מסירת המידע המקיף על ידי הצוות המטפל אודות ההליך הניתוחי, דרך אופן קיומו של ההליך הניתוחי ועד למעקב אותו ביצע הרופא המנתח לאחר הניתוח. 

רובם ככולם, הינם ניתוחים אלקטיביים, כאלו המבוצעים מתוך בחירה ולא מתוך הכרח. בתור שכאלה, בית המשפט בוחן בקפדנות, האם הרופא המנתח פעל בהתאם לחובתו על פי חוק ומסר מידע מקיף ורלוונטי למטופל בטרם הניתוח. מידע בדבר הסיכונים הכרוכים בניתוח, סיבוכים אפשריים אשר עלולים להתרחש במהלכו של ניתוח כאמור, וסיבוכים אפשריים בסיום הניתוח. 

הניתוחים הללו, (ניתוחים להסרת צלקות, שאיבות שומן, מתיחת בטן, ניתוחי לייזר להסדרת משקפיים, ניתוחי אף, ניתוחים להגדלת, הרמת, הקטנת חזה וכיוצ"ב הליכים רפואיים נוספים) על פי רוב אינם ניתוחים דחופים, שיש לבצע בחופזה מבלי  להסביר בצורה מפורטת ומסודרת למטופל עליהם. תרחיש בו מחתימים רגע לפני הכניסה לחדר הניתוח את המטופל על טופס הסכמת המטופל לביצוע הניתוח מדעת על תוצאותיו והסיכונים הכרוכים בו, אינו מתקבל על הדעת. 

הרופא המרדים – האם גם הוא חשוף לתביעות בגין רשלנות רפואית? 

בטרם רופא יכול לעסוק בתחום ולשמש בניתוח כרופא מרדים, עליו להוכיח שעסק
בזה במשך חמש שנים מיום שסיים את לימודי הרפואה. חומרים מרדימים נועדו להשפיע על הגוף בזמן שמבצעים בו הליכים פולשניים, שאילולא השפעת החומרים המרדימים, לא ניתן היה לבצעם, או שביצועם היה כרוך בכאב וסבל רבים ולעתים קשים מנשוא.  

רשלנות רפואית בתחום ההרדמה, עלולה לבוא לידי ביטוי בכך שהוזרקו למטופל חומרי הרדמה במינונים לא נכונים, (מינון נמוך מידי או גבוה מידי). כמו כן, הרשלנות  עלולה לבוא לידי ביטוי שהחומרים הלא נכונים הוזרקו למטופל מסוים. שכן, לעתים מטופל הינו אלרגי לרכיבים מסוימים שנמצאים בחומרים מסוימים. לא בכדי קיימים סוגים רבים של חומרי הרדמה, כך שניתן יהיה לתת מענה מתאים לכל מטופל ומטופל בהתאם לצרכים שלו.
תפקידו של הרופא המרדים אינו מסתיים עם הזרקת החומר. הרופא המרדים צריך להמשיך ולפקח לאורך הניתוח על המטופל. יתכן ובמהלך הניתוח יהא צורך בשימוש בחומרים מרדימים נוספים מסיבה כזו או אחרת ועל הרופא המרדים לפקח על המטופל ולבחון את תגובותיו הגופניות למתרחש בחדר הניתוח. בסיום הניתוח, על הרופא המרדים לוודא שהשפעותיו של החומר המרדים מתפוגגות ולעקוב אחר תופעות לוואי המאפיינות את השימוש בחומרים מרדימים. 
 
סוגיות של טיפול לקוי בתחום הרפואה הפלסטית

כפי שצוין לעיל, הרפואה הפלסטית, רובה ככולה, מתאפיינת בהיותה רפואה אלקטיבית. קרי, על פי רוב, המטופל מבקש מתוך בחירה ומתוך רצון לבצע הליך פלסטי כזה או אחר בפניו או בגופו ואין המדובר בצורך גופני – בריאותי. 
מאחר והניתוחים הללו מבוצעים בידי מרפאות פרטיות, המתחרות בשוק החופשי ומנסות להתחרות בצורה שיווקית על כיסו של הלקוח, לעתים, עולה החשש, שמא לא תוצג  בפניו התמונה המלאה אודות המורכבות של ההליך, אודות הסיכונים הטמונים בו ואודות תוצאותיו. 

למרות שמדובר בניתוח מתוך בחירה, עדיין מוטלת החובה על הרופא המנתח ועל המוסד הרפואי לקבל את ההסכמה מדעת מצידו של המטופל, בטרם ביצועו של הניתוח. בתחום הרפואה הפלסטית, שאינו מאופיין בניתוחי חירום, אין סיבה שלא לקבל הסכמה מדעת בצורה שקולה ומחושבת לאחר שהוצגה בפני המטופל התמונה המלאה על כל היבטיה: סיכונים,תופעות לוואי, שיבושים אפשריים, תהליך החלמה, פרוצדורות חלופיות וכיוצ"ב
אינפורמציה שהינה הכרחית לצורך מתן הסכמה מדעת. במידה ויסתבר לבית המשפט שהמטופל קיבל מידע שגוי או חלקי, הרי שהנתבע יתקשה להצדיק זאת.  

לא בכדי נקבע בחוק, שטופס ההסכמה מדעת צריך להיחתם על ידי המטופל לא רגע לפני שהוא נכנס לחדר הניתוח, אלא לפחות 24 שעות לפני מועד הניתוח. זהו פרק הזמן המינימאלי שמטרתו לוודא שהמטופל נתן הסכמה מדעת לביצוע ההליך. כמובן, שהחתימה על הטופס הכתוב לא די בה – על הרופא המנתח לוודא שהמטופל מבין את מה שהוא קורא ומבין את הטופס שעליו הוא חותם ולהסביר לו גם את ההסברים הנדרשים בעל פה בטרם הבאת הטופס הכתוב בפניו. 

עוולת הרשלנות במהלך הניתוח הפלסטי

רשלנות רפואית בתחום הפלסטיקה לעתים קרובות באה לידי ביטוי לאחר הניתוח. כאשר תוצאות הניתוח כשלו. כך למשל, הפרעות נשימה שנוצרו לאחר ניתוח אף או צניחת שד שהתרחשה לאחר ניתוח של הגדלת חזה.  

האחריות של המנתח הפלסטי אינה שונה מן האחריות של המנתח בתחומי רפואה אחרים. גם הוא צריך לעמוד במבחן "הרופא הסביר" בכל אחד מן השלבים בהם הוא בא במגע עם מטופל. החל מפגישת הייעוץ, עובר לשלב בדיקתו ומצבו הרפואי, וכלה  בקבלת הסכמתו מדעת לאחר שהסביר לעומק ונתן לו את האינפורמציה הדרושה לו לשם קבלת החלטה שקולה וכלה בתפקודו במהלך הניתוח ופיקוחו אחר תוצאותיו. במידה וייגרם למטופל נזק, הרי שהתנהגותו של הרופא תיבחן בכל אחד מן השלבים, על בסיס ידע מקצועי ונורמות מעולם הרפואה בתחום הפלסטיקה, תוך בחינה האם פעל כפי שהיה פועל מנתח פלסטי סביר  בנסיבות דומות? או שמא נטל סיכונים מיותרים? 

כפי שצוין לעיל, פעמים רבות הניתוח הוא רק שלב אחד מבין רבים. בסיומו של הניתוח, במיוחד בתחום הפלסטי, עומד המטופל בפני תקופה ארוכה לא פחות – הלא היא תקופת ההחלמה. זוהי חובתו של הרופא המנתח לעקוב אחר תוצאות הניתוח, אחרי שלבי ההחלמה מן הניתוח, לרבות בקרה לעניין נטילת תרופות במידת האפשר והתאוששות גופנית  של המטופל.